בראיון אישי כואב וגלוי-לב ב"מהדורה המרכזית", שיתפה מיטל קאליש, אמא לילד מבית הספר גוננים בירושלים בתלאות שעוברות עליהם, והפנתה קריאת עזרה נוקבת לכל הגורמים הבוחשים בסוגייה.
"הילדים שלי עדיין לא יודעים לאיפה הם הולכים בעוד כמה ימים", סיפרה. "260 ילדי בית הספר נמצאים בחוסר אונים מוחלט".
"אחרי שהוצא צו סגירה לבית הספר" – "פירטה את השתלשלות הפרשה" – "פנינו לחינוך העצמאי, אליו שייך בית הספר, וביקשנו את עזרתו. בכירי האירגון עמם ישבנו אמרו כי אין להם שום דרך לעזור, והמליצו לנו לצאת לדרך עצמאית ולפעול להשגת מבנה לבית הספר, כשבנוסף הם מבטיחים את עזרתם.
עוד באתר:
את הימים והלילות של החופש בילינו בפרוזדורי העירייה, מתווכים ומהנדסי בטיחות בחיפושים נואשים אחר מבנה שייאכלס את ילדינו, ומהרגע שמאמצינו נשאו פרי, והשגנו בשעה טובה מבנה, מסרב החינוך לשחרר אותנו מכבליו ומונע מאיתנו לצאת לדרך חדשה במעיין החינוך התורני.
אחרי שנים של שהות בתת תנאים, כשסוף סוף השגנו בעמל וביזע רב מבנה קבוע, במקום שכולם יתגייסו לעזור לדבר החשוב ביותר, לטובת הילדים, מערימים בחינוך העצמאי קשיים ומסרבים לפניית כל הורי התלמידים".
היא הפנתה בקשה נרגשת לאפשר להם לעבור לרשת מעיין החינוך התורני, ולא להחזיק את ילדיהם כבני ערובה במשחק הפוליטי.
״קול חי״ מחזיק בידיו הקלטות מראשי החינוך העצמאי שהתנערו מבית הספר והבטיחו לשחרר אותו לדרכו – הבטחות שלא מקויימות מהרגע שהושג המבנה- ומבטיח לעקוב עד לפיתרון.
