הפובליציסט הישראלי ד"ר דרור אידר פרסם היום בדף הרשת החברתית שלו תמונה שלדבריו היא "סיפורה של התקשורת הישראלית בקליפת גזע אקליפטוס".
וכך הוא כותב: הנה שני מרואיינים שאך לא מזמן היו מועמדים במפלגות – האחד בבית היהודי והשני במפלגת העבודה (נראה לי שהם עדיין ברשימת הנבחרים לכנסת). השני פעיל פוליטי הרבה יותר אקטיבי ורב שנים בשירות השמאל הישראלי, ועם זאת, רק ההוא מימין זכה לתואר "פובליציסט ימני". השני "מרצה למדיניות ציבורית", מה אתם יודעים, יש לו הילה אקדמית, המשווה משנה תוקף לטענותיו, לעומת ההוא עם הכיפה והזקן ה"ימני".
"היכן עוד בעולם, אפשר למצוא כיתוב עלוב כזה המספר לכל הצופים מהי השקפת עולמו הפוליטית של האיש, עוד בטרם פצה פה? כך מייצרים אינדוקטרינציה של הצופים, כך מסייגים את דבריו. בערוץ הראשון לפני שנות דור היה נוהל מצלמה אחורית מיוחדת לדתיים. מפעם לפעם הייתה המצלמה משוטטת אל הצד האחורי של המרואיין, להראות לנו את כיפתו. הם העבירו את המנהג הבזוי גם לערוצים האחרים. יגידו לנו שזו טעות של אחד החיילים הפשוטים במערכת ולא מדיניות רשמית של ערוץ 2 – זה לא משנה. במערכות תרבות, דווקא השוליים הלא מוגנים ולא מתוחכמים, מלמדים על המגמה המובילה. ידידי, קלמן ליבסקינד, סיפר לי בשם מישהו מזקני השבט של העיתונות הישראלית ש"בתקשורת הישראלית יש עיתונאים ויש ימנים". אכן" מסיים אידר את הצלפתו הכואבת.
עוד באתר:
אשת התקשורת אמילי עמרוסי הגיבה היום בדף הרשת החברתית שלה כי "לפני כשנתיים ישבתי באולפן טלוויזיה מול טליה ששון. הכיתוב שלה היה "משפטנית" (על אף היותה מועמדת ברשימת מרצ ואישיות פוליטית). הכיתוב שלי היה "לשעבר דוברת מועצת ישע" (אף שחלפו 6-7 שנים מאז שסיימתי שם את התפקיד)".
