מיוחד • השיר הפופולרי התגלה כ'מתנת חתונה' של ר' יענקל תלמוד • האזינו

מבני עקיבא ועד לחצרות האדמורי"ם, הפך השיר – שהביא אתו המלחין הגוראי כמתנה לחתונה, מחוסר אמצעים – לפופולרי • צוהר לעולם מדהים של נגינה שהתפתח מאחורי חתונות דלות אמצעים • וגם: מה הקשר בין ר' שלמה קרליבך לשר הדואר?

יעקב גרודקה

ט' באדר א׳ תשע"ו, 18/02/16 23:40 עודכן: 31/10/24 15:31

א+

א-

"כמה לכתוב על הצ'ק, והאם בכלל להביא סיר או אגרטל?", השאלה הזו מוכרת לנו משמחות החתונות, שבהן יוצא לנו לא פעם לעמוד ולהתלבט סביב זהותה של 'מתנת החתונה' שאנו מעוניינים להעניק לזוג הצעיר.

פעם, ההתלבטות הייתה חמורה יותר. כסף כמעט ולא היה ומנגד הרצון לתת ולהעניק לא נתן מנוח, ובשל כך, היו סופרים שהעניקו את ספריהם כתשורה לשמחת החתונה, והיו מוזיקאים שהעניקו לא פחות מאשר את ניגוניהם כמתנה לזוג הצעיר.

האיש והקלרינט מוסא ברלין מספר כי הוא מכיר מקרים רבים שכאלו, ואפילו יש לו דוגמא חיה לאחד מהם, "אני זוכר מקרים מימינו אלו, הרב שלמה קרליבך חילק בלי סוף ניגונים לחתונות".

"אבל יש מישהו שגר ביישוב אלקנה וקוראים לו יעקב מינצר, חותנו היה ר' בנימין מינץ, שר הדואר וחבר ממשלה, ובעת חתונתו של יעקב עם בתו של מינץ, הגיע המלחין החסידי של גור ר' יעקב תלמוד אל חותנו, ואמר לו 'תשמע ר' בנימין, אין לי כסף לתת לך כ'מתנת חתונה', אבל אני נותן לך במתנה ניגון שהלחנתי', אמר לו תלמוד. והניגון הזה הוא שלאגר עד היום", מספר ברלין.

ואכן, כדברי ברלין הניגון שניתן במתנה לחתונתו של יעקב מינצר התפרסם מאוד ולימים הפך לאחד מניגוני היסוד של חסידות גור.

אסף, נכדו של יעקב מינצר מספר כי "הרב משה צבי נריה זצ"ל שהיה חבר קרוב של סבא, היה שר את הניגון עם תלמידיו בישיבת בני עקיבא – כפר הרא"ה לאחר קבלת שבת לפני תפילת ערבית, והניגון נפוץ לכל ישיבות בני עקיבא וישיבות הציונות הדתית ולבתי כנסת רבים ברחבי הארץ והעולם".

מינצר עצמו הלך לעולמו בשיבה טובה, בערב שבת קודש, ו' שבט תשע"ו כשהוא משאיר אחריו דור שלם ההולכים בדרכו, וגם ניגון אחד מלא בדבקות.

אז אם גם אצלכם בבית הכנסת שרים את הניגון הזה, לפחות תדעו מעתה למי הוא שייך ואיך הוא בכלל נולד.

מוסא ברלין מספר אודות הניגון ומבצע אותו:

הניגון בביצועם של חסידי גור:

• •

ברלין הולך שנים לאחור והוא מספר על מקרה נוסף שבו ניגון שניתן במתנה לחתונה הפך להיות פופולרי מאוד, "ר' לייב מאיר בלכר, חסיד תלמיד של ר' נתן שהיה תלמידו המובהק של ר' נחמן מברסלב, היה פחח במקצועו כפי שגם שמו מעיד עליו. הוא השתמש במקצוע הנפחות רק כדי למלא את פרנסת יומו, וכאשר חשב שכבר הרוויח באותו יום מספיק לפרנסתו ולפרנסת משפחתו סגר את העסק והלך לבלות את שארית יומו בלימוד, בהרבצת תורה, בתפילה ובהתבוננות".

"כאשר בתו, שהגיעה לפרקה וכבר באה בברית אירוסין", ממשיך ברלין לספר, "פנתה אליו בתו בבקשה שיקנה לה שמלת כלולות – לא היה לו כסף בכלל. לאחר הפצרות רבות ובתגובה להן, (הלך ר' לייב מאיר לשדה להתבודד ולבקש מהבורא שיעזור לו, ואכן הקב"ה עזר לו. ר' לייב מאיר חזר לביתו עם ניגון חדש שכן ידוע שהניגון הוא הלבוש של הנשמה ובכן) חיבר ר' לייב מאיר שיר לכבוד בתו. מילות השיר נלקחו מתוך משלי (לא, כה)".

"המסורת מספרת שהניגון הזה הביא שמחה גדולה לחתן ולכלה יותר מכל בגד ולבוש שיכלו להעלות בדעתם. האורחים רקדו לצלילי הניגון הזה שעות על שעות, וביקשו לחזור ולנגנו עוד ועוד".

"וכך גם כיום, בכל החתונות החסידיות הניגון הזה מבוקש. ומכיוון שמילות הניגון נאמרות בליל שבת נוהגים לשיר אותו גם בלילי שבתות. חסידי ברסלב, שאצל רבם נחשב מאד הפרק 'אשת חיל' לא מחמיצים אף הזדמנות להשמיע לכבוד ר' נחמן את: 'עוז והדר לבושה – ותשחק ליום אחרון'", מספר ברלין.

האזינו ל'עוז והדר לבושה' – לחנו של ר' לייב מאיר בלכר, בביצועו של יוסף קרדונר: