טור שפרסם הבוקר עיתונאי 'הארץ' רוגל אלפר גורר דיון ציבורי נרחב. בטורו בוחר אלפר להביע ביקורת בוטה נגד גלי צה"ל על שאפשר לאמו של הבחור לוי יצחק אמדדי ז"ל שנהרג בתאונת האוטובוס להביע את דבריה.
העיתונאי מצטט מהשיחה: "בעלך, הרב הלל", סיפר טריגר, "אמר בהלוויה: 'רבותי, צריכים להתחזק בעניין הזה מאוד מאוד. חייבים להפסיק עם מחלוקת, בכל צד ואופן שהוא. כל אחד שייקח לתשומת לבו — לראות איך אפשר שיהיה שלום. מחלוקת זה אש'".
וכאן שוטח העיתונאי את טיעוניו: "לא נעים להיקלע לוויכוח עם הורים המתאבלים על מותו הטרגי של בנם בדמי ימיו, אבל אין ברירה. ברגע שבגל"צ משדרים את הדברים בשעת האזנת שיא, זכותנו להתייחס אליהם בביקורתיות. ומשהוצגו כך בגל"צ, כמעין צו רוחני וערכי של זוג הורים שאיבדו את היקר להם מכל, יש להתייחס אליהם בחומרה רבה.
עוד באתר:
"טריגר כמובן לא התעמת עם המסר המקומם הזה ולא פקפק בו. הוא ציטט אותו כפשוטו, כדרשה מחייבת של רב, שהוא סמכות חברתית גבוהה: לוי יצחק ז"ל נספה בתאונת האוטובוס בגלל ריבוי מחלוקות בעם ישראל. ואביו, הרב הלל, וגלי צה"ל, דורשים ממני שאקח זאת לתשומת לבי".
הוא ממשיך: "אנחנו יודעים את זה עוד מזמן", פירשה חנה אמדדי. "תמיד בתנ"ך מסופר שכשיש מחלוקת זה אש. זה קרה עם קורח. זה לא היה מחלוקת שאנחנו הקטנים צריכים להתערב. אנחנו צריכים לעשות את התפקיד שלנו בעולם הזה". קלקול ההדתה בחברה הישראלית עמוק ורחב מאוד, אם דברי בלע כאלה משודרים ללא שום קונטרה בכלי תקשורת ציבורי. אפשר היה להבין, שטריגר מסכים עם הדברים. אם לא יאה לו להתווכח עם אם אבלה, שלא יעלה אותה לשידור. מחלוקת היא נשמת אפה של הדמוקרטיה. לוי יצחק לא מת בגלל הדמוקרטיה".
בהמשך הוא כותב במאמר: "דאעש, מבחינת השקפת עולם, זה כאן. בשמונה וקצת בבוקר, בגל"צ. וזו השקפת עולם נפוצה בישראל. טריגר שאל אם היא כועסת על הנהג. "לא כועסים על אף אחד", היא הבהירה, "כי אף אחד לא עושה כלום בעולם הזה. לא אני ולא אתה. אנחנו יכולים מיליון פעמים לשאול ולמה ואם ואם… אין אם. זה היה מתוכנן ככה משמים. הקדוש ברוך הוא מוביל אותנו פסיעה פסיעה… כל מי שהיה שמה הוא קדוש".
נתי טוקר, עיתונאי דה מרקר מבית הארץ צייץ בתגובה למאמר: "רוגל אלפר הוא סותם פיות קטן ועלוב".
