לפני מספר חודשים פנה חבר הכנסת אורן חזן לבית המשפט והגיש תביעת דיבה על סך מיליון שקל מהעיתונאי עמית סגל על שפרסם תחקיר שלטענתו, הכפיש אותו ללא קשר למציאות.
כעת, לאחר דיונים ארוכים, נראה כי העסק מסתבך, וסביר להניח כי סגל לא צפה שכך תתפתח הפרשה. לפני שבועיים פנה סגל לבית המשפט וביקש לערוך את הדיון בעניין בדלתיים סגורות מאחר וצפויים להעיד בו חלק ממקורותיו אותם לא רצה לחשוף.
חזן התנגד וביום חמישי האחרון פסק בית המשפט לטובת חזן ובמידה וסגל יחפוץ להביא את מקורותיו להעיד בבית המשפט, יוכרחו אלו להעיד בדיון בדלתיים פתוחות, כך שזהותם תיחשף.
עוד באתר:
מי שהחליט בנושא היה השופט אלקלעי שכתב בהחלטתו: "משני צדי המתרס עומדים אינטרסים רמי מעלה, המהווים עקרונות יסוד של שיטת המשפט שלנו, חופש הביטוי על נגזרתו בדמות חופש העיתונות וכן החיסיון העיתונאי יציר הפסיקה שנועד לשמור על חירויות אלה, וכן זכותו של בעל דין להציג ראיותיו וקיומו של הליך ראוי והצורך בבירור האמת. ומאידך, ניצב על לשון המאזניים פעם נוספת חופש הביטוי בנגזרת של פומביות הדיון וזכות הציבור לדעת, ולצדו במקרה זה ניצבים זכויות היסוד החוקתיות של כבוד האדם והזכות לשם טוב".
השופט אלקלעי החליט כי "בנסיבות העניין ידו של כלל היסוד, לפיו בית-המשפט יקיים דיוניו בפומבי, על העליונה בנסיבות המקרה. אלו הם מסיכוני המקצוע, אליהם עיתונאי צריך להיות מודע כאשר הוא מפרסם ומביא לידיעת הציבור פרטים אישיים או אחרים לגבי אנשים בכלל, לרבות נבחרי ציבור ואישי ציבור".
"עיתונאי הבוחר לפרסם כתבה", הסביר השופט. "חשוף הוא לתביעות מסוג זה ובידו, ככל בעל דין, הבחירה כיצד להתגונן בפניה, ובכלל כך הבחירה אילו עדים וראיות להציג בפני בית-המשפט. בנוסף, רשאי העיתונאי לעשות שימוש בחיסיון העיתונאי שחל ביחסיו מול המקורות העיתונאיים העובדים עמו.
"ככל והעיתונאי בוחר לעשות שימוש בחיסיון על מנת לשמור על אותם האינטרסים והעקרונות של חופש הביטוי וחופש העיתונות, רשאי הוא לעשות כן. כמובן, יכול והדבר יעמוד לו לרועץ בהצגת הגנתו וראיותיו לבית-המשפט. אולם, אלו הם מסיכוני המקצוע, אליהם עיתונאי צריך להיות מודע כאשר הוא מפרסם ומביא לידיעת הציבור פרטים אישיים או אחרים לגבי אנשים בכלל, לרבות נבחרי ציבור ואישי ציבור". בסיום הדיון השופט הטיל על סגל הוצאות משפט בסך 1500 שקלים.
