היום (רביעי), כ"ח תמוז כבה המאור הגדול וימלאו ארבע שנים להסתלקותו של פוסק הדור מרן הגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצוק"ל. תלמידו ומקורבו של מרן זצ"ל, רבי יוסף אפרתי, ראש בית מדרש גבוה להלכה בהתיישבות החקלאית, התארח אמש ב'מהדורה המרכזית' עם אבי מימרן ב'קול חי' ושאב את המאזינים אל עולמו הטהור והרוחני של פוסק הדור זצ"ל.
לרגל ימי 'בין המצרים' שבהן חלה עלינו חובה מיוחדת להתחזק בנושאים הקשורים ל'בין אדם לחבירו', סיפר הרב אפרתי על ה'בין אדם לחבירו' של מרן הגרי"ש: "המשפט שנדמה לי שהוא ממצה וממנו אנחנו יכולים ללמוד הרבה הוא שהוא היה חי 24 שעות תחת שלטונה של תורה, העמקות והשקידה בתורה מגיעה מתוך זה שאדם מאמין באמונה שלימה שיסוד החיים הוא שהקב"ה 'אסתכל באורייתא וברא עלמא' וכי האדם הוא שותף ממה שקורה בעולם דווקא בלימוד התורה, ומכיוון שכך, גם הנושא של 'בין אדם לחברו' הוא חלק אינטגרלי מעבודת ה'".
הרב אפרתי סיפר על גדול הדור: "כל דקה ודקה הוא היה נלחם כאריה ללמוד את תורת ה', אם היה ענין שהוא היה צריך להורות והוא היה קשור ל'בין אדם לחבירו' בכדי שיתנהגו כדת וכדין – בוודאי שהוא היה מתעסק בזה, הוא אפילו הקדיש זמן רב לסדר את ה'עליות' בבית המדרש שלו, בכדי שאיש לא יפגע. גם בחתונות של נכדיו הוא דאג שהרבנים שמגיעים למקום לא יפגעו ושיקבלו את כבודם".
עוד באתר:
"הנושא של 'בית אדם לחבירו' היה אצלו גם בהסכמה שלו להשיב ולענות לאנשים על שאלותיהם ולסייע להם, אבל זה נבע מהמרכיב של 'אנחנו חיים על פי התורה'", הוסיף מקורבו של מרן הגרי"ש.
"אני רוצה להוסיף, אנחנו נשאלים, 'מה אני יכול ללמוד מדרכיו?', נדמה לי שכדאי לתת את הדגש לדבר הפשוט הזה, הרי יסוד חייו היה העמלות בתורה, שזה נבע מזה שהתורה היא חזות הכל. ואת זה כל אחד ואחד מאתנו מחוייב בזה, אבל, אנחנו, האנשים שעובדים לפרנסתם – יכולים לדרוש את זה מעצמנו לפחות באותה שעה שאנחנו כן לומדים. האם אנחנו יודעים שאנחנו מדברים עם מלך מלכי המלכים? ולכן לא נבטל את הקביעות, ונלמד את הדבר הפשוט הזה, כמו שהוא היה בגדלותו כמלך, כך אנחנו נלמד בדרכיו להתמיד בתורה בזמן שאנחנו עוסקים בה, בשעה שקבענו".
הרב אפרתי הוסיף: "הרי כשאנחנו מדברים לרבים, הם אומרים, 'אני לא הופך להיות מלאך בגלגול הזה, ולכן תרד ממני', והתשובה היא: לא אדוני, אין אדם שלא חייב בלימוד התורה, המסר שצריך ללמוד מהרב אלישיב, אדם שעובד לפרנסתו, בסדר, אבל שבקביעות שלו הוא ייקר את לימוד התורה".
עוד אמר מקורבו של מרן הגרי"ש ב'קול חי' כי "צריכים לתת דגש, לכל אורך חייו, ברגע שהרב אלישיב ראה שהוא יכול להפטר מלהיות מעורב מענייני הציבור הוא עשה כל מאמץ לזה, כל מה שהוא נדרש להורות בענייני צביור היה רק בשעה שהוא ראה שכלו כל הקיצין והוא ראה שהוא לא יכול, אבל בלי זה הוא ברח מזה", סיפר.
לדברי הרב אפרתי, "משנתו של הרב אלישיב אינה העיסוק בצרכי ציבור, אלא איך אנחנו מנצלים את הזמן ללימוד תורת ה'. הנקודה העיקרית שלו הייתה: בכל ה-365 ימים בשנה, לאורך כל אורך הכמעט 100 שנים שלו – הוא היה הרב אלשיב, התפילה אותה תפילה והלימוד אותו לימוד, לא מפני השגרה אלא שבאותו רגע הוא הרגיש שזה חובתו בעולמו. המהות שלו הייתה, שכל דקה ודקה תהיה באותה דרגה, וזו הייתה הנקודה שלו".
לסיום נשאל הגר"י אפרתי: "האם עוברת לך השאלה לפעמים, אילו הרב אלישיב היה חי מה הוא היה אומר על נושאים שונים שקשים לך?"
"לעניות דעתי, אני מנסה להתעמק בדברים שהוא כתב, ואם הייתי שואל, אז ככה: מה הוא התכוון בדבר הזה והזה, אולי בסוגיה הזו אני לא הבנתי אותו מספיק. אולם, בדברים אחרים – השאלה הזו לא קיימת אצלי, כי כל יהודי חייב שבנושאים שעליהם צריך לעשות שאלת חכם הוא ישאל, ולכן הנושא 'אילו הוא היה קיים' לא קיימת אצלי, תורתו קיימת ויש גדולי ישראל. הכאב הוא שאנחנו לא זוכים לאורו, אבל המילה 'מה היה אילו הרב אלשיב היה קיים' – לא קיימת בלקסיקון שלי", השיב הרב אפרתי.
האזינו לראיון המלא:
