וועדת הרפורמות, בראשות ח"כ אלי כהן (כולנו) דנה היום בשלישית בחוק שנועד לאפשר הקמת חברות אשראי חדשות וניתוק הקיימות מבעלות הבנקים. יו"ר הוועדה, הדגיש כי "הרפורמה כוללת לא-מעט פשרות, אך יש להיזהר שפשרות אלו לא יגרמו שיצא שכרנו בהפסדנו. אם לא יכנס בנק חדש לשוק, ורק הקמנו ענף נוסף של חברות אשראי, שנשלט ע"י שתיים-שלוש חברות – הרי שהרפורמה נכשלה. בדיונים הקרובים אציג מתווה שישולב בחוק, ויבטיח שלא יתרחש מצב שכזה". כהן ציין כי אין שום הצדקה לריביות של חברת ויזה וקרא לבנק ישראל לחשוף את התנאים להקמת אשראי חדשה, ו"להפסיק את המצב בו 47 שנה לא קם בנק חדש בישראל, ו-16 שנה לא קמה חברת סליקה חדשה".
ברוך לוברט, סגן היועץ המשפטי לאוצר, ציין בדיון כי הועדה המייעצת ליישום החוק, צריכה לשקול את היקף האשראי והמחיר שהציבור ישלם. הגופים שישתתפו בוועדה יצטרכו להעביר מידע על פעילותם, והועדה תוכל לדרוש מידע פיננסי ופרטני נוסף מהרשויות. בנוסף הוועדה תגיש לממשלה ולכנסת דו"ח שנתי.
לדברי יעל מבורך, סגנית הממונה על התקציבים, "לחברות אשראי ישנם קשרים נוספים מלבד קשרי בעלות, כמו למשל קשרי לקוחות, וגם על כך יש לתת את הדעת. המטרה היא שחברות האשראי יוכלו להתחרות בבנקים, ולפתח אשראי קמעונאי, ולכן יש לפתח הגנות בתקופת הביניים. המבחנים הוא בסיס הכנסה ערכי, מניעת תלות ושימור לקוחות. בתקופת המעבר שליטת הבנקים בחברת האשראי תצטמצם ללא יותר מ-50%. בתחילה חשבנו להגביל את הבנקים לעבוד עם מספר חברות אשראי, ואם היה נקבע 40%, 40%, 20% הדבר היה מכריח לעבוד עם כל שלושת החברות הגדולות – וזאת ביקשנו למנוע, ולכן נקבע 50%". לדבריה, אין פתרון-קסם לכניסת חברות אשראי חדשות, אך התהליך יביא לכך. "גם חברות הסלולר שנכנסו לשוק, לא הגיעו מיד לרף של 5% מהלקוחות – אך התהליך שהם חוללו הביאו להורדת מחירים כללית".
עוד באתר:
דרור שטורם, יו"ר הוועדה להגברת התחרות הוסיף כי "ההיגיון היה לאפשר תחרות בין ספקי האשראי ללקוחות הבנקים הבאים לבקש הלוואות. לא רצינו להכריח את הבנקים לעבוד עם כל החברות האשראי, אך איננו מונעים זאת מהם. לא רצינו לאפשר לחברות האשראי להכתיב לבנקים תנאי עסקה. השוק כיום איננו תחרותי, בגובה הריבית המשלמים האזרחים הפרטיים לבין אלו של הלקוחות הגדולים, ובנוסף חברות האשראי אינן מתחרות בבנקים בתנאי ההלוואות המוצעות. מטרתנו איננה תחרות לשם תחרות – אלא הורדת המחיר לצרכן".
ח"כ חיים ילין (יש עתיד) הזהיר כי "סף הכניסה לחברות אשראי חדשות הוא גבוה מאוד, גבוה מדי, וממילא תמנע תחרות. אם המטרה היא הוזלת מחירים – יש לקבוע מהם האחוזים כדי להגיע למטרה זו, ועל הבנקים להבין שהם יאלצו לצמצם את הרווחיות שלהם". יוסי יונה (המחנה הציוני) קרא לעקוב מקרוב שאכן לא תובטח תחרות בלבד בשוק הבנקאות – אלא גם ובעיקר הוזלה במחירי האשראי, ואילו לדברי עיסווי פריג' (מרצ) "בחוק אין מנגנון פיצוי לצרכנים אם כניסת חברות האשראי החדשות תביא דווקא לעליית הריבית. הרי מטרת החברות החדשות היא להרוויח, ועדיף לחזק בנקים בינוניים מאשר להביא שחקנים חדשים".
אילנית מדמוני, נציגת הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל הדגישה כי הוקלו הדרישות לחברות סליקה חדשות, נרשמו הקלות משמעותיות לבתי עסק קטנים מחברות סליקה חדשות, צומצמו מספר העמלות, ונקבע תעריפון אחיד לשירותים אלו. היא הבטיחה כי קבלת רישיון לחברת סליקה חדשה יתבצע בתוך חצי שנה בלבד, בצמוד לאישור החוק יפורסם גובה העמלות וכי "הרפורמה הזו חשובה לנו, ואנו משקיעים זמן רב שהיא תצליח".
דורון ספיר, מנכ"ל ויזה כא"ל תמך בחוק – אך לדבריו דווקא חלוקה של 40-40-20 תביא יותר תחרות מול הבנקים. "כיום ויזה היא חברת האשראי הקטנה, ויש לוודא שהיא לא תופלה לרעה, כבהעברת מידע, כדי שלא לפגוע בתחרותיות שלה. יש לוודא שהבנקים הגדולים לא יוכלו להיכנס לשוק הסליקה. גובה הריבית שלנו נובעים מכך שאנו פועלים בסביבה פיננסית מסוכנת בשונה מהבנקים, בארה"ב ובאירופה הריביות גבוהות עוד יותר".
לעומתו, ארז יוסף, משנה למנכ"ל בנק הפועלים, אמר כי "הצעת החוק הזו ייחודית ואין לה הקבלה בשום מדינה בעולם, בעיקר באיסור על הבנקים להפעיל חברות אשראי. הגנות-הינוקא יפגעו בעיקר בצרכנים, למשל בגלל הפחתת המסגרות במחצית – מאלו הניתנות ע"י הבנקים. יש להפחית את הורדת המסגרות מ-50% ל-20%-30%".
חנן פרידמן, היועץ המשפטי הראשי של בנק לאומי, קרא לכנסת לוודא שהוועדה המייעצת תפעל בשקיפות, והזהיר כי כל עוד ישנן רק שלוש חברות אשראי – גם מצב בו בנק מחויב לעבוד לפחות עם שתי חברות איננו תחרותי. הוא קרא להפעיל את הסעיף של 50% – רק כשתפעל חברת סליקה נוספת.
רן מלמד, סמנכ"ל עמותת "ידיד" ביקש להוסיף לוועדת המייעצת נציגי ארגונים חברתיים ונשים, וקרא לדרוש מחברות האשראי התחייבות להפחתת הריבית אחרי קבלת החוק.
