פחות משבוע לאחר הניצחון המזהיר והמדובר של טראמפ בבחירות, עדיין אין תשובה לשאלת השאלות: כיצד יראה ממשלו של הפרזידנט טראמפ.
אם לשפוט לפי האמירות הרבות שטראמפ הספיק להפריח (כדרכו) מאז הבחירות, נראה שחלק גדול מהמצביעים שלו הולכים להתאכזב. חלקם בצורה חלקית וקלילה, וחלקם בגדול. קחו למשל את האמירה שלו בדבר העברת השגרירות האמריקנית לירושלים – מושא חלומם של 99% מהיהודים שהחליטו להצביע לו למרות מגרעותיו. ביום שישי יצאה הבהרה מסביבתו של טראמפ לפיה העברת השגרירות תתבצע "תחת קונסנזוס". "תחת קונסנזוס" פירושו שהחלום הזה הולך ומתרחק כי קונסזוס בנושא אינו באופק. אתם יכולים גם לקחת את אמירתו בנוגע ל"קריעת הסכם הגרעין עם איראן" שקיבל פירוש על ידי אחד מיועציו ולפיו אין כוונה לקריעת הסכם הגרעין עם איראן כפשוטו, אלא לבחינה מחודש שלו. המילים שונות בקצת, המשמעות קוטבית.
וזה בא גם לידי ביטוי ביריבתו הילארי קלינטון שהפכה מ"מכשפה", "מושחתת" ו"מסוכנת" ל"אשה נחמדה, לבבית ונחמדה' ואילו אובמה הפך מ"הנשיא הגרוע ביותר בתולדות ארה"ב" ל"אדם חכם מאוד שאמשיך לעמוד עמו בקשר כדי לשמוע את עצותיו".
עוד באתר:
מבולבלים? גם אנחנו. הדו-פרצופיות הזו של טראמפ מכה בעוצמה רבה בתומכיו שמגלים פתאום שהאדם שבו בחרו כדי לשנות את הממשל המושחת בוושינגטון מתגלה כערמומי ואולי אפילו שקרי לא פחות. איך אמר לי פרשן פוליטי מכלי תקשורת יהודי בארה"ב "אני מפחד שטראמפ לא עשוי מאותו חומר של אריאל שרון. כלומר שהוא לא בולדוזר לפי מה שנוח לו, וכאשר הוא מגיע לפסגה הוא מאכזב את כל התומכים שלו עם קלישאה של 'מה שרואים מכאן לא רואים משם'".
אגב, יש שאומרים כי הדו-פרצופיות הזו של טראמפ מדומה. לדבריהם הפרצוף האמיתי שלו הוא של טראמפ שמוכר לנו מהמירוץ לבית הלבן – לא קונבנציונלי, אאוט-סיידר והכי לא פולטיקלי-קוקרט שיש. אממה, טראמפ חייב להרגיע את 56 המיליונים שלא תמכו ועוד 75 המיליונים שתומכים במחנה קלינטון ושלא הלכו להצביע (בארה"ב מעל ל-320 מיליון תושבים) ולכן הוא קודם כל מניח את דעתם של החוששים.
ובינתיים, בלילה האחרון נמשכו, זה היום החמישי הפגנות אלפים נגד טראמפ בחוצות הערים הגדולות בארה"ב – ניו-יורק, סן-פרנסיסקו, שיקגו ועוד – שלוו במעשי וונדליזם מכוערים. ברור שמדובר בהפכנות מאורגנות היטב ולא בבוחרי קלינטון מאוכזבים. פוסט באחת הרשתות החברתיות אף נקט במי שייתכן שעומד מאחרי ההפגנות הללו – היהודי האמריקני ג'ורג' סורוס שנמנה על גדולי תורמי ה'קרן לישראל החדשה' שנועדה להשליט גם בארץ אג'נדה שמאלנית קיצונית. ברשת צצו גם מודעות פרסום שהציעו שכר של "בין 12 ל-18 דולרים לשעה עבור השתתפות בהפגנות, עם אפשרות להחזרי דלק". מה זה אם לא מטה מאבק מאורגן ואנרכיסטי?
אגב, טראמפ טוען, ובצדק, שאם הוא היה מפסיד ואוהדיו היו יוצאים לרחובות כלי התקשורת הגדולים בארה"ב היו יוצאים בכתבות ראשיות נגדו על כך שהוא אינו מכבד את תוצאות הבחירות הדמוקרטיות, אבל כשמדובר באנשים משלהם, הם ממלאים את פיהם מים.
אז מה ת'כלס? כדי לבדוק מה כוונותיו האמיתיות של טראמפ צריך לבדוק את "הכוורת" הפנימית שתקיף אותו. אם הוא ימלא את המשבצות ברפובליקנים מוכרים ונחרצים בדעותיהם (ומבחנתנו, בראש ובראשונה כלפי ישראל) כמו ניוט גינגריץ', ג'ון בולטון, כריס כריסטי, המושל מייק האקבי, רודי ג'וליאני ועוד, סימן שטראמפ העכשווי הוא רק הצגה ושהוא מתכוון לכונן ממשל חדש כפי שהבטיח בבחירות. אם לא, טראפ יתגלה כעוד פוליטיקאי, ולנו רק נותר לקוות שהמכות שנחטוף ממנו, חלילה, לא יכאבו.
