כשאייכלר קישר בין חוק ההסדרה לניצחון טראמפ

משך שנים רבות היו סובייטולוגים שהיו מסבירים את השיח ברוסיה הקומוניסטית מה זו דמוקרטיה ומה זה שלום, ואיך אפשר להפוך אור לחושך וחושך לאור, יום ולילה לילה ויום – באמצעות תעמולה. המעצמה הסובייטית היתה מכונת תעמולה ששלטה במוחותיהם של מאות מליוני אנשים ב"ברית וארשה" שלא העזו לחשוב אחרת מ"דמוקרטיה עממית ושלום עולמי ושויון מעמדות"" זאת במשך שבעים שנותר שקר וכזב. רוסיה היתה מחרחרת המלחמה בכל העולם. היא דיברה רק על שלום ושוויון, בין עני ובעל הון וכמובן על "קידמה". המדינה הכי הרוסה ונחשלת, שידרה מסר של "קול הקידמה והשלום". ה"שידור הציבורי" שלהם היה העתון "פראבדה"= אמת.

כשאני שומע בשבועות האחרונים את הזעקה הגדולה על הסכנה לדמוקרטיה, אני שואל את עצמי: סליחה, איפה אני חי? מה זה רוסיה הסובייטית עברה לכאן? עד שבאו הבחירות בארצות-הברית וגיליתי שגם באמריקה הגיעה התעמולה הסובייטית. 60 מיליון בוחרי טראמפ ניצחו את 60 מיליון בוחרי קלינטון. כש-60 מיליון קלינטונים מנצחים, זאת דמוקרטיה בתפארתה, אף אחד לא העז להגיד מילה נגד בחירת אובאמה. אבל כש-60 המיליון האחרים מנצחים – אז זו סכנה גדולה לדמוקרטיה.

במדינת ישראל הסובייטיזציה נמשכת שנים רבות. הנושא שדובר הרבה בימים האחרונים, הוא חוק ההסדרה. אינני יודע איך החוק יעבור והאם זה יעזור לעקורי עמונה. אבל הסכנה האמיתית לזכויות האדם החי בעמונה ולדמוקרטיה היא מהשיטה הסובייטית של: "בג"ץ אמר והיה העולם". אסור כבר לקבל חוק שיפתור בעיה שימנע גירוש אנשים מבתיהם, על פי החוק. למה? כי בג"ץ אמר. אני מוכן לשמוע כל נימוק אחר. אם זו קרקע של מישהו ספציפי שיבוא וננסה להסתדר אתו. אבל כאן מגרשים אנשים בשביל שלטון הבג"ץ ולא בגלל בעלי קרקע עשוקים. כאשר מבקרים את העול הזה, של שלטון הקרמלין של הבג"צ, זו סכנה לדמוקרטיה.

עוד באתר:

כך זה נראה

תיעודים מירושלים: גשם בלי הפסקה ומראות מרהיבים

שמעון כץ

אחרי שבועיים וחצי

צפו: ביתו של המחבל מהפיגוע המשולב - נהרס

קובי פינקלר

"לאורך 40 ק"מ"

24 שעות של חיפושים בנחל אחר בחור הישיבה בן ה-16. צפו

אלי יעקובוביץ

ה' ילחם לכם

נא להירגע: כך נראה ארסנל הטילים של איראן

יוני שניידר

כמובן שבית-המשפט הוא חלק ממשטר דמוקרטי. יש כנסת מחוקקת, יש ממשלה מבצעת ויש מערכת משפטית בין אדם לחבירו, או אזרח הניצב מול ביורוקרטיה והפרת חוק. אבל את הכנסת והממשלה מותר לבקר ולהשמיץ בלי הרף וזה בסדר. מבקרים את ראש הממשלה בכל דברי חירופים וגידופים ואי ןבעיה. את כל אחד משרי הממשלה אפשר לבקר עד הסוף. אפשר לבזות אותם. גם נגד חברי כנסת נבחרי הציבור אפשר וצריך ממש לדרוך עליהם בנעליים, כי זאת הדמוקרטיה. תפקידה של התקשורת לבקר את הרשות המבצעת. למה אין תפקידה של התקשורת לבקר גם את הרשות השופטת? בשום דמוקרטיה בעולם, אין איסור לבקר שופטים לא פחות משרים וחברי פרלמנט.

היום סירב בג"ץ לקבל את בקשת הממשלה לדחות את הביצוע של פסק-הדין של עמונה. בג"ץ דחה. בג"ץ קובע ושרי הממשלה נכנעים להם כעבדים כלפי אדוניהם. אין לך דבר אנטי דמוקרטי מאשר קבוצה שך 17 או 13 אנשים שלא נבחרו על ידי הציבור, שהם ינהלו את המדינה. הם צריכים להיות שופטים באופן הכי מצומצם של עולם המשפט החוקי. המילה שפיטה איננה שליטה. דווקא הממשלה – היא צריכה להיות למשול ולהחליט מתי והיכן לבנות ואיך לפצות בעל קרקע שבטעות נבנה בית על שטחו. דווקא הכנסת צריכה להיות המחוקקת והמבקרת.

כל ניסיון להלך אימים על הציבור בשם המלחמה על הדמוקרטיה היא אנטי דמוקרטית. צעקותיכם יעזרו לכם כמו שזה עזר למשפחת קלינטון. 60 מיליון אנשים אמרו בוז לתרבות השקרים, הצביעות – כולל הסקרים. אנשים הבינו שגם סקר הוא שקר וגם תקשורת היא כלי תעמולה חד צדדי בלי כל דיווח אובייקטי. זה היה רק בברית-המועצות. היום כל העולם נהיה כרוסיה הסובייטית. לא מאמינים היום, לאף אחד. לא לצד הזה ולא לצד הזה. כל אחד הוא הסכנה הגדולה ביותר לדמוקרטיה של השני. תקשורת אמיתית, הייתה צריכה לדווח עובדות בנפרד ולהביע עמדות בנפרד. המהפכנים הגדולים ביותר היו עיתונאים מגוייסים. יש בזה חיוב, כשלא משקרים. אבל לא לשקר, בבקשה בסגנון טרוצקי ויורשי התועמלנים. אין לכם זכות למונופול על הדמוקרטיה והאחרים הם נגד הדמוקרטיה. כשם שאני לא אוכל להגיד שאני הדמוקרטיה והאחרים הם נגד הדמוקרטיה.