בתכנית "מהדורת הבוקר" עם מרדכי לביא, שוחח איש ירושלים ישראל גליס על המפגש הראשון שלו במואזין "עד לפני מלחמת ששת הימים הרמקולים במסגד שבשכונת שיח ג'ראח, ליד איפה שהיום בתי המלונות, היו מכוונים לכיוון שכונת בית ישראל" סיפר "שכונת שייח ג'ראח היתה בשטח הירדני מעבר לגבול ורעש המואזין הפריע לכל השכונה. אנחנו ידענו שיש בתוך המואזין הזה שעון, רמקול וטייפ אין שם שייח'. לאחר המלחמה כשגבול היה משוחרר קמתי בשעת בוקר מוקדמת, הייתי אז בן 16 בערך, לקחתי קלטת של ר' שלמה קרליבך, ועברתי את מה שהיה הגבול נכנסתי למסגד והחלפתי את הקלטת בשלי. בשעה 05:00 בבוקר כל האיזור שמע את קריאת המואזין בנוסח קרליבך" סיים גליס את סיפורו וציין כי את הקלטת של המואזין הוא שמר לעצמו ועם השנים העלה אותה למחשב. לבקשת לביא, הושמעה ההקלטה בשידור ומשה פריג'ן שהיה על הקו תרגם את דברי המואזין".
מאוחר יותר עלה איש ירושלים נוסף, ממאזיני קול חי הוותיקים, צבי ניימן שסיפר כי במרחק של 100 מטר בקו אווירי מביתו ישנו מואזין ובמשך 40 שנה הוא שומע את קריאות המואזין 5 פעמים ביום. "אימצתי לעצמי דרך שזה יעבור לי ליד האוזן" מספר ניימן "היום זה לא מפריע לי. זה חלק משגרת היום שלי. אני לא יכול להגיד שאני אוהב את זה אבל זה נהיה לי כמו ציוצי ציפורים. לפחות בימי הרמאדן אנחנו יודעים מתי שקיעה" אמר בחיוך.
האזינו:
