ברוכים הבאים לאבסורדיה. המדינה היחידה בעולם בה ההיגיון אינו שולט. רוצים דוגמה? בבקשה: באבסורדיה אתה יכול לבנות בית ולגור בו במשך שנים רבות, עד שיום אחד מגיע נציג מטעם המדינה ובחוסר היגיון משווע מספר לך שהתברר כי הבית שבנית לא שלך ואתה צריך לעזוב אותו. למה? כי יש גורם אלמוני שטוען שהאדמה עליה הוקם הבית שייכת לו. בגלל זה גם הבית שעליה שייך לו למרות שהאדם שגר בו חושב בטעות שהבית שלו- כמו שהרבה אנשים היו חושבים. אבל הם חושבים בהיגיון- ובאבסורדיה לא.
ברוכים הבאים לאבסורדיה. מדינה שיש בה הרבה מאד אנשים שלומדים את מה שהם חושבים שצריכים להיות חוקי המדינה- אך עושים זאת בצנעה ובשקט מחשש שמישהו יגלה שהם יותר מדי הגיוניים.
האנשים האלה גרים בבתים גדולים שהמדינה בנתה- אך למרבה חוסר ההיגיון במשך הרבה שנים מאז שנולדו אין להם בתים משלהם. נראה שזה לא ממש מעניין אף אחד כי למרבה האבסורד המדינה עסוקה כל היום דווקא באלה שרוצים לפנות מהבתים שהם חושבים ששייכים להם ולא באלה שעדיין אין להם בכלל מקום לגור בו מכל מיני סיבות לא הגיוניות.
עוד באתר:
בדרך כלל אותם אנשים שלומדים כל היום צריכים עזרה מההורים כדי שיהיה להם בית משלהם – כי גם ההורים שלהם נעזרו בהוריהם ואולי גם בכמה אנשים טובים ממקומות רחוקים כמו אמריקה – שנדמה ששם יש פחות היגיון מאשר באבסורדיה- אך למרבה הפלא האמריקנים מצליחים להבין איך להצליח בחיים שם הרבה יותר מאשר באותה מדינה לא הגיונית. אולי זה רק בגלל שתושבי אבסורדיה מתקשים להבין את ההיגיון בדרכה של אמריקה. או את שיטת הבחירות שלה. ואם כבר מדברים על בחירות- יש קושי גדול מאד בהעברת חוקים יסודים במדינה שההיגיון אינו שולט בה- וההוכחה לכך היא ביטויים מצחיקים שהמציאו בה כמו למשל "ההיגיון לקח שנת שבתון" "היגיון לא חודר שריון" ו-"כאן אין היגיון רק אי-גיון"(משפט בלי היגיון אבל זה כל הרעיון).
ברוכים הבאים לאבסורדיה. המקום שבו מתקשים להעביר חוקים שמפחיתים רעש ברחובות- מה שנראה הגיוני ביותר שצריך למנוע במדינות אחרות ואולי שם גם מצליחים לעשות זאת יותר בקלות. אבל באבסורדיה לעומת זאת, מציעים דרך לשקט- וברגע שהיא נתקלת בהתנגדות ראשונה בסיוע טיעון לא הגיוני כלשהו, מחליטים לדחות את ההצעה ולהקים ועדה. כי חשוב לציין שנדמה שבדרך לא הגיונית כלשהי גם השלטון לא ממש מתחלף באבסורדיה במשך שנים רבות- ולכן במקום לפתור בעיות בדרך הגיונית ההנהגה הדי קבועה סומכת על כך שמה שלא פתרה עכשיו ייפתר מאליו בשבוע הבא או בחודש הבא או בקדנציה הבאה ובכל מקרה זו כבר תהיה בעיה של מישהו אחר.
לכן ההחלטה הכי מקובלת באבסורדיה זה לא להחליט. כשחושבים על זה בחוסר-היגיון מוחלט למה לא לחיות כך בעצם, בחוסר ודאות משווע ובתחושה שהכל יכול לקרות באופן שרירותי? זה גורם לכל התושבים למתח ועצבים שאותו הם מוציאים אחד על השני ברחוב, או במקרה של נבחרי הציבור בבית המחוקקים האבסורדי- שנדמה למביט הגיוני מהצד(תייר) שבכל יום שהפוליטיקאים האבסורדים באים לעבודה הם מפקידים את ההיגיון בעמדת הביטחון ולא זוכרים לקחת אותו בחזרה כשהם חוזרים לבית שהצליחו לקנות בדרך לא הגיונית בגלל שהחליטו לבחור בקריירה ציבורית ובדרך אבסורדית כלשהי לחיות הרבה יותר טוב מהאנשים שבחרו בהם.
ברוכים הבאים לאבסורדיה. המקום בו האשליות נמכרות טוב יותר מכל מוצר אחר, רוב האנשים אינם מתעניינים אחד בשני כל עוד הם לא בטוחים שביכולתם להוציא מזה משהו בעל ערך כספי, הכסף נמצא בידי מי שהצליח להשיגו בדרכים לא הגיוניות ולא רואה שום היגיון בלתת אותו גם לאלה שאין להם כי הוא חושב שככה זה צריך להיות, התשתיות החדשות מתעכבות שנים רבות כי מי שאחראי עליהן קרא וביצע את התכניות הפוך ואחר-כך כשהחל לתקן הוא עוד ניסה בחוסר-היגיון להציג זאת כהישג וכדוגמה ומופת לבטיחות והקפדה על הפרטים הקטנים, האנשים הקטנים טרודים בבעיות גדולות שגורמות להם לנהוג בכבישים בחוסר תשומת-לב נוראית או לחצות כבישים בלי להסתכל ימינה ושמאלה ובאופן כללי להאשים את כל הגורמים האפשריים חוץ מהגורם האנושי כי כנראה שהרבה יותר הגיוני להחליט שהמצב האבסורדי בדרכים באבסורדיה נובע מכך שהמנהיגות שלה אינה עושה דבר כדי להילחם בתאונות- במקום שכל אחד מעוברי הדרך בכל צורה שהיא ייקח אחריות מלאה על הגעתו הביתה בשלום. למה שמישהו בכלל ירצה לקחת אחריות בלי שמישהו אחר משלם לו הרבה על כך כדי לקנות בית? אבסורד!
הערה לשונית: יש עד היום אנשים באקדמיה האבסורדית ללשון שטוענים שיש לשנות את שם המדינה מ"אבסורדיה"- ל- "מגוחכיה". הנושא עלה לדיון בבית המחוקקים אך בשל ריבוי פרשנות לא הגיונית- הוחלט להקים ועדה ולדחות את הטיפול בסוגיה לאחרי החגים או הבחירות. מה שיבוא קודם.
הערה לסיום: יש הרבה אנשים הגיוניים שיאמרו שאין באמת מדינה ששמה אבסורדיה אך הם בהחלט יכולים לראות קווי יסוד זהים בין מדינה כזו למדינה שלהם. כותב הטור חשב על כך בהיגיון- והגיע למסקנה שקוראיו חכמים מספיק כדי להחליט בעצמם אם זה נכון- ואם לא הם מוזמנים להמשיך לחפש את אבסורדיה בכל מקום ולספר לו כשימצאו אותה.
