עיתון הפלס מפרסם הבוקר את מכתבו המיוחד של מרן הגר״ש אוירבך בו מוחה ומעורר נגד מגמת העלייה להר הבית שפשטה לאחרונה גם בקרב הציבור החרדי.
במכתבו מעורר הגר״ש על שינוי המסורת מקדמת דנא ומהדרך שהתוו רבותינו זכרונם לברכה, אף אם אלו מתכוונים כביכול לשם שמים.
הגר״ש מאריך מאוד בהסברת יסוד הנחלת המסורת מדור לדור, ומדגיש את חסד השם בכך שעולם התורה פרח ושגשג מאוד לאחר השואה האיומה, ופונה אל אותם מפירי הלכה ומסורת שיפסיקו עם מנהג זה לבל יבולע לעם ישראל מחצתם.
עוד באתר:
במכתב כותב הגר"ש אויערבך "הנני בזה להעיר ולהאיר ולמחות נחרצות בכל לשון של מחאה, ובזעקה גדולה ומרה, על דבר הפירצה הנוראה עד למאד, בקדושת הר הבית אשר לב כל ישראל מאז ומתמיד חרד על המקום הנורא הזה, וזכורני את הפחד והבהלה הגדולה שהי' לאאמו"ר גאון ישראל זללה"ה, כאשר התחיל האפשרות וכמה מאחינו התחילו לזלזל ולעלות בהר ד' שמה, וטרח אאמו"ר זללה"ה בכל כוחו ובכל ליבו בכל מיני דרכים והשפעות לפרסם חומר האיסור בעליה להר הבית, והיה מזועזע עד למאד, וכאשר שמעתי ממנו שמאז היה מקובל שאין אנו בקיאים היום בכל טומאה היוצא מגופו וכו' וכו', וגם כל הדבר זו פירצה גדולה ונוראה עד למאד, וכבר מיחו על זה בשעתו בכל תוקף ועוז גדולי ומאורי ישראל מרנן בעל הקהילות יעקב ובעל אבי עזרי ומרן הגרי"ש וכו' וכו'.
"וכמה נורא ומפחיד ומכאיב אשר בזמן האחרון קמו כמה בעלי השפעות למיניהם, אשר לא שימשו ולא שימשו כלל ועיקר, להשפיע בעיקר על יחידים מצעירי הצאן לזלזל בקדושת המקום הנורא הר הבית, אוי לנו שכך עלתה בימינו, הקרירות וההפקרות מתפשטת בתוכינו ד' ירחם, והנני בזה כשליח של חכמי התורה לזעוק מרה על הפירצה הגדולה הזאת, אשר חוץ מגוף הפירצה כי רבה ונוראה למאד, טמון בזה הזלזול והבעיטה הנוראה בהמסורת שמע בני מוסר אביך ואל תטוש תורת אימך, וגם מתרבים מצוות, אשר מעורב בתוכם, הפריקה וההתנערות מאבותינו מדור דור, והרי ברוח הקודש נאמר דבר ד' לשמוע מוסר אביך ותורת אימך, אשר כל הדברים כגחלי אש ויותר, ולא היה די באזהרה לשמוע בדבר ד', אלא צריך בהכרח מוסר אביך ותורת אימך [וכל שיש בו דעת יבין גם ההבדלה, אשר אף כי אמנם צריך וראוי תמיד להוסיף ולהתחדש בזהירות וזריזות, כי בכל דור עומדים גדולי וחכמי ישראל על משמר היהדות, ולולא זאת ח"ו וכו', ולמי שיש בו דעת יש גם להבין ולהבדיל בין האמור לבין מה שכתבנו, וקיצרתי במקום שראוי להאריך ואכ"מ].
"והנני גם מבקש ומתחנן בכל לשון של בקשה ותחנונים בעיקר לצעירי הצאן, כאשר כלל ישראל כבר עברו עליו צרות נוראות, רבות צררוני מנעורי וגו', ועד קרוב לדורנו השואה האיומה והנוראה אשר לא היתה כזאת [ואנו מאמינים בני מאמינים אשר הקב"ה אבי הרחמים עשה זאת ברחמים הגדולים ביותר, ד' יזכנו לראות תמיד חסדים גלויים], ומאז ראינו גם חסדים גדולים ועצומים, אשר לא מאסתים ולא געלתים, וקמו גדולי וחכמי ישראל והאירו את העולם בחידוש עולם התורה והיראה והחסידות, ועתה צעירי הצאן חוסו עלינו ועל כלל ישראל שלא יבואו חלילה וחלילה לבלע את הקדש, ולא להמשך ולא להגרר אחרי כל דבר של התחדשות, לא מוסר אביך ולא תורת אימך לא תהא כזאת בישראל, אין לנו שיור אלא התורה הזאת ורגע של לימוד התורה כנגד כל המצוות וכו' וכו'.
"נא ונא לאחוז ולהשתרש בעיקרי התורה והיהדות, תלמוד תורה כנגד כולם, להבין ולהשכיל ולקיים באהבה, ולאחוז בדביקות ובשמחה במוסר אביך ותורת אימך לטוב לכם ולכל ישראל עד עולם. הדברים האלה נשמע מפי מרנן ורבנן וכל חכמי התורה אשר לנו למורשה בכל מקום שהם, ובאתי כשליח להעלות הדברים על הכתב, זעירא ולא מן חבריא – שמואל באאמו"ר גאון ישראל מוה"ר שלמה זלמן זללה"ה אויערבאך
