במהלך חג החנוכה נמצאו חרותות קדומות של מנורת שבעת קנים

מטיילים בשפלת יהודה מצאו חריתות בצורת מנורה בת שבעה קנים בתוך מערה ונראה כי היא מתארת את המנורה שהוצבה בבית המקדש בתקופת בית שני

איתי גדסי

ה' בטבת תשע"ז, 03/01/17 09:03

א+

א-

תגלית נדירה ומסקרנת נחשפה בסוף השבוע ע"י מטיילים בבור מים בשפלת יהודה: על קירות הבור, החצוב בסלע קירטון, נחרטו חרותות קדומות של מנורת שבעת קנים

בסוף השבוע יצאו המטיילים מיקי ברקל, ספי גבעוני ועידו מרוז, החברים במועדון שוחרי המערות הישראלי, לטיול במערות נסתרות באזור שפלת יהודה. לדברי המטייל עידו מרוז, "שמענו שיש מערות מעניינות באזור. התחלנו להציץ לתוכן, וכך הגענו למערה הזו. זו מערה מאוד מרשימה, עם גומחות חצובות בסלע וחריתות בקיר. רגע לפני שעלינו חזרה, פתאום זיהינו חריתה שבמבט ראשון נראתה כמו חנוכיה. כשהבנו שמדובר בתיאור עתיק של מנורה, מאוד התרגשנו. המראה היה ברור מאוד. יצאנו מהמערה ודיווחנו על התגלית לרשות העתיקות".

למנורה שנחרתה על קיר המערה בסיס של שלוש רגליים, ונראה כי היא מתארת את המנורה שהוצבה בבית המקדש בתק' בית שני. על דפנות המערה נמצאה חריתה נוספת, הנראית כמפתח ארכובה, האופיני לעת העתיקה, וחריתות נוספות, שחלקן עדין לא פוענחו. בצמוד לבור המים נמצא קולומבריום שבו נהגו לגדל יונים בעת העתיקה. בימי הבית השני, שימשו היונים כחלק מטקס הקרבת הקורבנות בבית המקדש.

לדברי סער גנור, ארכיאולוג מחוז אשקלון ברשות העתיקות, "באתר מוכרים מבנים ומערכות מסתור מימי מרד בר כוכבא (מאה 2 לספירה), ומבנים מהתקופה הביזנטית. נדיר למצוא תחריט קיר של מנורה, והתגלית המרגשת, שנחשפה באופן סמלי בחג החנוכה, מחזקת את הידע המחקרי על אופיו היהודי של היישוב בתקופת בית שני". לדברי גנור, "ככל הנראה, המנורה נחרתה בבור המים לאחר חציבתו הראשונה – אולי על ידי תושבי היישוב היהודי ששכן במקום בימי בית שני וימי בר כוכבא".

המנורה היא סמל יהודי מובהק בעת העתיקה. באזור שפלת יהודה מוכרים עד כה שני תחריטי מנורות: האחד – בבית בד בבית לויה, בו המנורה מתוארת בסגנון דומה, והשני – במערכת קבורה באזור בית גוברין. מנורות נוספות מתוארות על נרות חרס מטיפוס בית נטיף.