היום כ' בטבת חל יום פטירתו של הרמב"ם. הרמב"ם היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מגדולי הפילוסופים, החוקרים, המדענים, המנהיגים והרופאים. אחד האישים החשובים והנערצים ביותר ביהדות.
ספריו משמשים אבני דרך והם חלק מהדי אנ איי היהודי. וכמה מדהים לראות איך היום בשנת 2017 החוקרים והמדענים מגיעים למסקנות שמתחילות להתקרב לתיזות של הרמב"ם לפני אלף שנה.
סיפור חייו וציוני הדרך שלו נוגעים בכל אחד ואחד במהלך החיים. ובכדי להקיף את ההיסטוריה המרתקת ורבת הפעלים עשרות ספרים עבי כרס לא יספיקו.
עוד באתר:
על ביקורו הקצר יחסית בארץ ישראל הוא כתב כך: "בליל אחד בשבת בארבעה ימים לחודש אייר נכנסתי לים, וביום שבת, עשירי לאייר שנת תתקכ"ה עמד עלינו נחשול שבים לטבענו והיה זעף גדול בים, ונדרתי עלי: שני ימים אלו אצום בהם ואתענה בהם.. ואצווה על בני לעשות כן עד סוף כל הדורות, ויתנו צדקה כפי כוחם… בליל אחד בשבת, ג' ימים לירח סיוון, יצאתי מן הים בשלום ובאתי לעכו ונצלתי מן השמד והגענו לארץ ישראל. יום זה נדרתי שיהיה יום ששון ושמחה… וביום שלישי בשבת, ד' חשוון, יצאנו מעכו לעלות לירושלים תחת סכנה, ונכנסתי לבית הגדול והקדוש והתפללתי בו. ובאחד בשבת, ט' בחודש חשוון יצאתי מירושלים לחברון, לנשק קברי אבותי במערה… ושני ימים אלו… נדרתי שיהיו יום טוב ותפילה ושמחה לה' לאכילה ולשתייה… וכשם שזכיתי וראיתי בחורבנה כך אזכה אני וכל ישראל לראות בנחמתה, אמן." (ספר חרדים, מצוות התשובה, פרק ג'). בכך תימצת את ביקורו בארץ ולאחר מכן ירד והשתקע במצרים.
מקום קבורתו בעיר הקודש טבריה תמיד היה מקור עליה לרגל וסביבו רחשו ורוחשים סיפורי ניסים ונפלאות. גם אצל הערבים שמו של הרמב"ם מוזכר כמשהו קדוש ורווי מסתורין.
מצורף סרטון היסטורי משנת 1935 מאוצרו הבלתי נלאה של הרב ישראל גליס.
