בימים ההם בזמן הזה. כאן החל קק"ל. מפעל הנטיעות מחולדה ועד אשתאול. מרכז הארץ הוא אזור מטה ושפלת יהודה. מרחבים עצומים. נסיעה קצרה במרחבי האזור הרחב והקסום הזה, ואנחנו בתוך טבע שכולו בימים אלו ירוק. הגשמים שירדו השבוע ובמהלך החורף, נתנו מרחב נשימה לפרחי ועצי הבר. רקפות משתוללות בכל פינה, כלניות, תורמוסים שעכשיו מתחילה פריחתם והרבה מורשת ותנ"ך.
אין פקקים, יש שמורות ונופים נהדרים, יש פינות מסתור לטיולים ולפיקניקים ובקיצור כל מה שמחפשים מטיול משפחתי קצר בכל רמה שהיא.
בית הרצל
עוד באתר:
שמנו פנינו לכיוון צומת נחשון. הנוף משגע. למגיעים מלטרון, ממשיכים ישר עוד כק"מ עד לפניה ימינה (מערבה) לכיוון חולדה. נוסעים בכביש המתפתל עוד כשני ק"מ ואז מבחינים בצד שמאל של הדרך בשילוט- יער חולדה – בית הרצל.
נכנסים וחונים מיד בכניסה ליד שלט שהוא למעשה תרשים האזור. מראש נציין ונאמר. הקק"ל עשתה כאן בתקופה האחרונה עבודה פשוט נהדרת. הכל משולט, הכל עוצב מחדש והסיור ביער הוא חוויה למבוגרים ולילדים. קצת על המקום. (את השאר תוכלו לקרוא בעמודי ההסבר לאורך שדרת הוושינגטוניה). בחולדה נולד מפעל הייעור של הקרן הקיימת לישראל.
לאחר מותו של הרצל בשנת 1904 הוחלט לטעת במקום יער לזכרו ולבנות במרכזו בית לאגרונום שניהל את החווה החקלאית שהיתה במקום. שלא תהיה לאף אחד טעות. הרצל לא גר כאן ולא ראה את הבית. הוא הוקם 4 שנים לאחר מותו.
כדי לשמר את כל הפעילות העניפה שהיתה כאן בעיר הזה החליטו אנשי הקק"ל בסיוע מעצבי שטח לבנות במקום מעין פסלי ברזל אשר כל אחד מהם מציג בצורה מדהימה את אשר עבר על המקום. כך לדוגמא מגפת הארבה שנחת כאן בשנת 1915 וכילה כל חלקה טובה מוצגת ביער בדמות עץ ברזל עליו עומדים נחילי ארבה. כאשר ישנו משב רוח קל המחזה נהדר ונותן הרגשה שאכן זהו הארבה. בהמשך נכנסים לאותו הבית ללימוד על תולדות האזור והישוב חולדה.(פרטים על סיורים מודרכים במקום ללא תשלום ניתן לקבל במוקד קק"ל 1800-350-550).
למשפחה שזמנה בידה מומלץ ללכת בשביל הטבעתי המקיף את כל היער. משך ההליכה כשעה והוא עובר בתוך חורשת אורנים, חרובים ושקדים, במהלך ההליכה (המאוד נעימה ברחבי היער המטופח הזה), נוכל לראות את בריכת המים אשר שימשה את ירושלים בימי המצור בתש"ח, את האנדרטה לזכרם של הנופלים במקום וכמובן אי אפשר שלא לשים לב לשדרת דקלי הוושינגטוניה היפה המעטרת כאן את הנוף. אגב, שדרה כזו מצויה גם בעתלית בין חוות אהרונסון לוף הים ובביה"ס החקלאי מקוה ישראל. הכל כאן טבול בחורש טבעי ונטוע, אי אפשר להתבלבל וכל רגע הוא למעשה חזרה לשורשים ההתיישבותיים בארץ ישראל.
לא שבענו נוף? יש עוד היצע באזור שיספיק לעוד כמה שעות או לטיול בפני עצמו. נחזור לכביש הראשי לצומת נחשון בדרך בא הגענו ליער חולדה. נפנה ימינה לכיוון בית שמש.
גבעת הרקפות של צלפון
נסיעה קצרה לכביש 44 (צומת נחשון) ואנו בפתח מושב צלפון. שלל רקפות מצפות לנו בפתח הכניסה למושב. פונים ימינה מהכביש הראשי, ומיד שמאלה לחניון יער קטן של הקק"ל. כמה צעדים במעלה הגבעה, בין האורנים, תגלו את ים הרקפות, אין מקום להניח את הרגל. לאורך השביל, מטפסים על הגבעה בין סלעים ואורנים. בכל פינה, תגלו עוד ועוד קבוצות של רקפות, לאורך הדרך שרידי גתות, גומחות וספלולים החצובים בסלע.
נחזור לרכב וניסע עוד מעט (ימינה) עד למצפה הראל.
יער אשתאול-דרך בורמה ומצפה הראל
יער אשתאול משתרע על פני כ-12 אלף דונם בצפון שפלת יהודה. היער נטוע במדרונות של גבעות נמוכות המתנשאות לרום של עד כ-350 מטרים מעל פני הים. חלקו המזרחי של היער גובל בכביש 38, המציין את הגבול בין השפלה להרי ירושלים. בצפון תוחם את היער בכביש תל אביב-ירושלים (כביש 1), ובדרום תוחם אותו כביש 44 ובמערב כביש 3.
יערן האזור, איתמר דרור מספר שישנם מספר אתרים מיוחדים ביער:
משתלת אשתאול, מצפור שירי, המצפור הפנורמי, גבעה 314, דרך בורמה ואתריה: מצפה הראל, עין סוסין, מעלה התאנים ועוד. טיול בחודש שבט, סוגר מעגל של "בימים ההם" בהם החלו לטעת בארץ לפני 113 שנים ועד "היום הזה", בין חולדה לבין אשתאול.
