כנראה שאין בעולם מישהו שאוהב טיפול שורש או עקירת שן- למעט אנשים שמסיבה מופרכת למדי אוהבים שמכאיבים להם באופן שיכול לגרום לראיית כוכבים באמצע היום.
אנשים כאלה מוגדרים באופן אוטומטי על ידי החברה "מעורערים בנפשם". זאת אומרת שהנפש שלהם לא מפסיקה להתרוצץ בתוכם בחוסר מנוחה או יציבות וזה יכול לשגע פילים. שלא לדבר על בני אדם…
חשוב להדגיש דבר אחד פעם אחת ולתמיד: זה שאדם "מעורער בנפשו" לא פוטר את החברה שבתוכה הוא חי להבין מה לא בסדר איתו ולטפל במה שמציק לו- אך באותה נשימה צריך להבהיר שהמציקן המערער אינו מקנה לו את זכות לפגוע באדם אחר או לסכן אותו. ואם הוא מנסה לעשות זאת- יש רק דרך אחת לטפל בו ממש כמו שטפלו בתקופת התנ"ך באנשים שלא ידעו להסתדר עם החברה וניסו לקלקלה בפה-שח ודיבור חול המועד ונופל: "בדד ישב- מחוץ למחנה מושבו".
עוד באתר:
מסתבר שלא רק חקלאים שבקושי גומרים את החודש בכבוד מחפשים שורשים טובים- כי יש הרבה אנשים שאינם מבינים את ההבדל בין בטטה לתפוח-אדמה עד שהצ'יפס יוצא מהתנור ומראהו סמוק כמי שצעק בשוגג ו"יצמח פורקניה ויקרב משיחה" במניין אשכנזי-ליטאי- ובהחלט ניתן למצוא מחפשי נקודות זכות גם בהתנהגותם של אלה שצברו נקודת חובה אחת יותר מדי רגע לפני שלילת רישיון ולהגיד שהם לא בהכרח מתכוונים במזיד להיות מסוכנים. זה פשוט קורה להם. אבל פה צריך מבוגר אחראי שיעצור מיד ויצעק שמפגע סביבתי מהלך זה לא מקרה פשוט ופשוט שזה לא קורה! השאלה הגדולה כמו תמיד זה איפה מוצאים מבוגר אחראי כזה. אפשר לחפש בבית המשפט בדיון על תביעת דיבה. אפשר גם לא.
אפשר לצחוק במרירות מתסכלת על זה שבזמן שאנשים צועקים ברחוב על זה שהבטיחו להם בית במקום זה שנהרס ואנשים אחרים מבעירים אש הורסת במקום בו מנסים לתקן בני אדם ונוטלים חיים של חפים מפשע ויש כאלה שמוחים על מחסור בדירות ועל חילול שבת בפרהסיה- למי שאמור להיות אחראי לפתרון הבעיות הקשות האלה חשוב מה כתבו עליו במקום שלמעשה לא קיים בעולם האמיתי ומלא חורים עד שנתנו לו את הכינוי ההולם "רשת" שמאד קל ליפול בה. וזה בא על חשבון דאגה מבעיות אמיתיות שמדירות שינה מעיניהם של לוכדי הזדמנויות המכונים "אופורטוניסטים"- שכל מטרתם היא לנצל עד תום כל שטות שעשויה לקדם אותם גבוה יותר בסולם החברתי או הפוליטי.
יתכן שאפשר פשוט להפסיק לדבר, לקטר, לתאר, לברבר, להצטער, לחפרר, או לקרוא להתפטר- ופשוט לעשות יותר, לשפר, להשלים את החסר, ועל כל בעיה להתגבר- ומהר!
אני יודע שמהמשפט האחרון אולי לא ישמע עד הסוף בציבור בשל הצחוק הפרוע של עדת הציניקנים שלא חושבים שזה מקובל לעשות דברים בימינו כי למה לטפל בבעיה כשאפשר להעביר את הנושא הבוער לטיפול ועדת המשנה לכיבוי השיח הציבורי על נושאים חשובים והמרתם בפרשות ממוספרות חסרי התחלה אמצע וסוף נראה לעין, או להלעיט את הציבור במידע מיותר בריבוי ערוצים נטולי פיקוח וריסון שחלק מהם מסוגלים להפוך אפילו מהדורת חדשות רצינית לתעמולת בחירות או קמפיין חברתי כלשהו. לא מפליא שבסוף היום רבים מאיתנו הולכים לישון בתחושה המתחזקת יותר ויותר שלמרות שאנחנו הולכים מדי כמה שנים לקלפי ושמים למראית-עין את מבטחנו בשמות הטמונים בפתקים שמאחורי הפרגוד- יתכן שאחרי הרבה יותר מדי ועדות ופחות מדי פתרונות יצירתיים באמת אין לנו על מי לסמוך אלא על אבינו שבשמים.
אם המטרה היא באמת להקדים רפואה למכה כדי בתור התחלה לבצע טיפול שורש שקצת יכאב – אך מוכרחים להאמין שבסופו של דבר יהיה לפני עם ישראל חיוך יפה. והקול קול יעקב.
לסיום שאלה פתוחה של המבקר:
איך זה שעדיין לא הועלתה הצעת-חוק המחייבת להקטין בחצי את כמות החמץ במשלוחי המנות ולכלול בכל סלסילה מקושטת לפחות מוצר אחד כשר לפסח למהדרין?
