כמה שעות לאחר שגורמים בכירים בלשכת ראש ממשלת בריטניה, תרזה מיי, הודיעו על מסיבת עיתונאים "דרמטית" שתיערך הבוקר, התייצבה מיי מול המצלמות בחזית בית ראש הממשלה המפורסם ברחוב דאונינג 10 והודיעה כי בכוונתה ללכת לבחירות בזק. היא גם קבעה תאריך, ה-8 ליוני, שבתאריך העברי יוצא ביום חמישי, י"ד בסיון. בכך היא מנעה מעצמה את האפשרות לכהן באופן בטוח כראש הממשלה עד 2020.
הסיבה לבחירות מבחינתה של מיי ברורה. היא נחושה לקדם את ה'ברקזיט' – ההתנתקות מאירופה שעליה הצביע העם הבריטי במשאל העם ההיסטורי לפני כשנה, אולם האופוזיציה הבריטית שבראשה מפלגת הלייבור הליברלית תוקעת מקלות בגלגלים ומקשה על הצעד הזה. מיי מבינה שאם המצב הפרלמנטרי הנוכחי יימשך כפי שהוא כעת, הברקזיט יקרה בעוד כמה שנים, או אפילו יתמסמס לגמרי וכיוון שהיא כל כך תומכת בו היא מוכרחת לצאת לבחירות בזק שיתנו למפלגתה יותר כוח וישאירו את האופוזיציה קטנה, מוכה וחבולה ובעיקר מנוטרלת משימת מקלות בגלגלי הברקזיט.
בפועל, החלטתה של מיי היא לא המילה האחרונה כיוון שהיא זקוקה לאישור של שני שלישים בבית הנבחרים, שלפתחו תתגלגל ההצעה הזו מחר ועל פיו יישק דבר.
עוד באתר:
מיי, שאגב ידועה באהבתה הגדולה לישראל, מתגלה כפוליטיקאית שקוראת היטב את המפה. היא מבינה שמפלגת הלייבור הליברלית (המקבילה של מפלגת 'העבודה' הישראל) נמצאת על הקרשים ובחירות בזק כאלו ייתנו לה מכת נוק-אאוט שממנה תתקשה להתאושש גם בעוד שנים רבות.
ג'רמי קורבין, מנהיג מפלגת הלייבור אמנם בירך את מיי על הבחירות שמהווים למעשה משאל עם נוסף על ההתנתקות מהאיחוד האירופי שהוא ומפלגתו כך כך מתנגדים לה, אבל המצב הקשה שאליו דרדר את מפלגתו הם אלו שדירבנו את מיי לצאת למהלך.
לפי תוצאות של מכון סקרים בריטי, אילו הבחירות היו נערכות היום התוצאות היו הטובות ביותר שמיי יכולה לצפות להן 381 מושבים למפלגת השמרנים שבראשותה, 182 ללייבור, 56 לסקוטים, 8 לליברל-דמוקרטים. לפי פרשנים בריטים מפלגת הלייבור הולכת ל"שחיטה". התבוסה שלהם תהיה צורבת הרבה יותר מהתבוסה המשפילה של המפלגה ב-1983 מול ראש ממשלה אחרת שהיתה בבריטניה – "אשת הברזל", מרגרט ת'אצ'ר, שרבים רואים במיי את ממשיכת דרכה, הן פוליטית והן רעיונית.
נציין רק כי כיום מחזיקה המפלגה השמרנית ב-330 מושבים וכי סקר שנערך אתמול מראה כי המחנה התומך ב'ברקזיט' גדל ב-5% נוספים.
כך או כך, הבחירות האלו שעלולות לתת מכה קשה לתומכי האיחוד האירופי, יוכלו לתת זריקת מרץ נוספת למפלגות התומכות בהיפרדות מהאיחוד בכל רחבי היבשת, בדיוק כמו זריקת העידוד שקיבלו לאחר ה'ברקזיט'.
