אחד מפגעי הקידמה הוא חוסר היכולת שלנו לקבל מצב בו נדרש מאיתנו להיות בתהליך. אנחנו רוצים הכול כאן ועכשיו, בלי לחכות, לעשות מין קפיצת דרך כזו מהרגע בו חשקה נפשנו במשהו עד לרגע בו נגיע אליו, אנחנו ממוקדים תוצאה, וחסרי סבלנות, כמה יותר כמה פחות, לדרך שאנחנו צריכים לעשות כדי להגיע אליה.
כיום, הדבר היחיד שמעסיק אותנו זו התוצאה, למרות שדווקא במבט לאחור, אנחנו מגלים כי את התובנות הטובות ביותר, את הניסיון הרב ביותר, את הדברים החשובים ביותר השגנו דווקא כשהיינו בדרך, בתהליך הזה שאנחנו כל כך לא אוהבים ומנסים להעלים.
לא מעט יוצא לי לשבת עם אנשים שבאים לעשות תהליך של שינוי. אחרי שני מפגשים הם מתחילים להראות גילויי מצוקה כי הדברים עדיין לא הסתדרו במאת האחוזים, או שהם מזהים בתוך עצמם עוד די הרבה מהדבר הזה שבאו לשנות. כן, בראש הם מבינים ששינויים דורשים זמן, אבל בבטן? במקום הילדותי הזה שלא ממש מעוניין בהיגיון או הסברים, הם רוצים שהדברים יקרו מיד. כי למי לעזאזל יש עכשיו סבלנות לתהליכים ושינויים קטנטנים שבקושי רואים?
עוד באתר:
העניין הוא שתוצאה ללא תהליך היא לעיתים מה שנקרא "דרך קצרה ארוכה". אתם בטח מכירים את הסיפור הידוע על ילדי ירושלים וחכמתם. מספרים שניגש אליהם יהודי ושאל איך להגיע למקום מסוים, הם שאלו אותו אתה רוצה את הדרך הקצרה שהיא ארוכה או הדרך הארוכה שהיא קצרה? כמובן שהיהודי ביקש את הקצרה, ושכח כמובן לקחת בחשבון את מה שנאמר בסוף שהיא ארוכה. הוא יצא אל הדרך, אך אחרי זמן קצר מאד הבין שהוא לא יגיע עם הדרך הזו לאף מקום, הוא הגיע אל מחסום גבוה שלא ניתן היה לעבור אותו. אז נכון, הדרך שלו הייתה קצרה אבל בסופו של דבר ארוכה כי היה צריך לחזור ולהתחיל מחדש.. כשבחר בדרך הארוכה, הוא אמנם הלך כברת דרך ארוכה יותר, אבל הגיע בשלום אל יעדו..
התהליך חשוב לעיתים אפילו יותר מהתוצאה. הוא זה שמהווה את הבסיס לתוצאה, הוא זה שלרוב יבטיח שהתוצאה תהיה נכונה, בריאה ועם התועלת לטווח הארוך ביותר שאפשר.
גם כשמדובר בתהליכים של שינוי, גם כשמדובר בתהליכים שאמורים לשחרר אותנו מקושי או כאב מסוים, אי אפשר להגיע אל התוצאה הרצויה ללא תהליך נכון ולעיתים, מה לעשות, גם ארוך.
פעמים רבות, כשקורה לנו משהו שקשה לנו לשאת, מה שאנחנו מבקשים מה' זה לקחת מאיתנו את הצרה הזו. לא מעניין אותנו שום דבר חוץ מלהתפטר מהכאב והקושי שהגיעו אל חיינו.
אבל, אם נזכור שלכל כאב בחיינו יש מטרה, נבין שרק להתפטר מהכאב לא יפתור לנו את הבעיה מהשורש. מה שאנחנו צריכים זה תהליך נכון, שיאפשר לנו להבין למה הכאב הזה הגיע אלינו, ומה הוא מבקש מאיתנו, הרי הקב"ה מביא לנו את הכאב כדי שנשנה משהו מהותי בהתנהגות או בהתנהלות שלנו. אם הכאב יעלם בלי להשיג את המטרה בסופו של דבר נצטרך לחוות את זה שוב, ואולי אפילו בקושי וכאב גדולים יותר כדי שכן נעשה את התהליך והשינוי שאנחנו נדרשים לעשות.
רק תהליך עמוק של הבנה ושינוי יפתרו את הקושי מהשורש, ויעבירו אותנו לשלב הבא. כל ניסיון לפתרון אחר קצר ללא צורך בעבודה משמעותית מצידנו, יגרום לזה שהבעיה תחזור וחלילה בעוצמות גבוהות וחזקות הרבה יותר, כך גם בהגשמת רצונות ומאווים. מכירים את דיאטות הבזק האלה שגורמות לנו בסופו של דבר להיות אפילו שמנים יותר ממה שהיינו לפני שהתחלנו אותן? מכירים את ילדי הפלא האלה שזוכים בתחרויות ונעלמים כמעט מיד אחרי הזכיה? אנשי עסקים שגוזרים קופון וכולם בטוחים שכבשו את הירח וקורסים בקול תרועה רמה?
אלה בדיוק האנשים שמדלגים על תהליכים שכל כך חשובים לביסוס נכון של העתיד שלהם ונוסקים להצלחה שאין לה יכולת לשרוד יותר מזמן קצר.
ועכשיו, אסטרולוגיה.
מי שקצת מכיר אסטרולוגיה יודע ש-12 המזלות מתחלקים ל-4 יסודות, אדמה, מים, אוויר ואש.
אז כמו שאפשר לנחש – האש, מתפרצת, משתוללת, אין לה גבולות וגם קשה מאד לעצור אותה, כך שמזלות שמגיעים מיסוד האש, מתקשים מאד לחכות בסבלנות.
הטלה – כמה קשה לטלאים בכל מה שקשור לדחיית סיפוקים, בן מזל טלה, כמו תינוק שנולד בזה הרגע רוצה הכול עכשיו ומיד. שמעתם פעם תינוק בן יום צורח כשמעכבים, ולו לדקה את מנת האוכל שלו? אז ככה בדיוק, הם לא חושבים על הטווח הרחוק, לא ממש מעניין אותם שיש דברים שזקוקים לזמן הבשלה או תכנון, עכשיו. מיד. ברגע זה, ואם לא הם שורפים את המועדון. עכשיו.
האריה והקשת, גם הם מיסוד האש, גם הם לא ממש אוהבים לחכות, אבל הכול מתון יותר עם פחות סערה וזיקוקים.
חשוב לי לציין, כי לא רק המזל בו נולדתם ישפיע על היכולת שלכם לחכות. גם אם יש לכם אופק טלה, מרס בטלה או אפילו ונוס בטלה (כמו לשפחתכם הנאמנה) יהיה לכם כלל וכלל לא פשוט לחכות, יסודות האדמה – להם יש סבלנות. הרבה הרבה סבלנות. לפעמים יותר מידי סבלנות, הם לפעמים יעדיפו שדברים לא יזוזו, שלא ישנו להם כלום, ודווקא מתאים להם ששום דבר לא מתקדם, כי אם משהו יתקדם גם הם יצטרכו להתקדם. ואמאלההה מי ידאג להם כשהגבינה שלהם תזוז?
מי שבורך בכמויות בלתי נדלות של סבלנות זה השור. ומבין יסודות האדמה, הגדי הוא הנמרץ ביותר, אבל גם לו, יש את היכולת לחכות. במיוחד כי ככה צריך, ליסודות המים גם, על פי רוב, יש סבלנות.
העקרב – כי כוח הרצון שלו פשוט לא נגמר. הסבלנות שלו מגיעה מכוח השליטה שלו מהיכולת לחכות ולחכות עד שמה שהוא רוצה יגיע. (גם כשמדובר בנקמה מתוקה, הוא יחכה עד בלי קץ כדי שלא יישאר חלילה חייב)
והדגים – פה לא ממש מדובר בכוח רצון, הדגים פשוט מעדיפים לשכב על הגב ולתת לזרם לעשות את מה שצריך. כך שלא מדובר כ"כ בסבלנות כמו בהעדפה של "שב ואל תעשה, עדיף.."
לגבי השאר – חשוב מאד מה עוד יש במפה. איזה שילובים, איזה כוכבים באיזה מזלות..
אתם בטח יודעים לאן אתם משתייכים, לאלה שמשתגעים או אלה שאפילו נהנים כשדברים לא מתקדמים.
אבל אם אתם מעדיפים לדעת מאיפה זה מגיע? אתם מוזמנים לכתוב לי את תאריך ושעת הלידה שלכם ואעזור לכם להבין.
בת שבע דרגן
אבחון אסטרולוגי יהודי ואמון ליצירת שינוי
[email protected]
