השבוע פרשת ראה. הפרשה מתחילה בפסוק "ראה אנוכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה.." אומר אבא יש כאן שאלה ידועה מדוע פונה משה לבני ישראל בלשון יחיד "ראה" הרי הקריאה הזו נעשית לכל ישראל כי בהמשך מדבר בלשון רבים "לפניכם", "תשמעו".
אלא מסביר אבא: משה רבינו בא ללמד כל אדם מישראל מוסר השכל חשוב לחיים. שלא יאמר אדם לעצמו 'הואיל ורבים הולכים בדרך מסוימת, אני אצטרף אליהם בעיניים עצומות ולא צריך לבדוק את טיבה ומהותה של הדרך הזו'. לכן קוראת כאן התורה אל כל יחיד "ראה" עליך אישית מוטלת החובה לבדוק ולבחון אם טובה הדרך שבה לפעמים הולך הרוב ולפי תוצאת הבדיקה האישית שלך תבחר לך את דרך האמת.
כתוב בפרשה "ולא תקפוץ את ידך מאחיך האביון.." מסביר אבא את הפסוק ככה: לפעמים אתה מוצא בעל ממון שפותח את ידו דווקא "לרחוק" לעני שבא ממקום אחר רחוק שאינו מכיר כלל, מתוך מחשבה פסולה שיזכה לכבוד ותהילה על נדבת ליבו. לעומת זו כשבא אליו קרוב, בן משפחה נצרך, הוא דוחה אותם משום שסבור שאיש לא יתפעל מהושטת עזרה לבן משפחה ובוודאי לא ישבחו אותו על תמיכתו באח או באחות. לכן התורה מזהירה את בעלי הממון תקפיד שידך תהיה פתוחה לא רק לעני רחוק אלא גם "לאחיך האביון".
עוד באתר:
ואיך אפשר בלי ראשי תיבות. אומר אבא: נאמר בפסוק "והיית אך שמח". וכידוע, הכל מרומז בתורה. כאן מרומזים שלושת הרגלים. 'שמח' ראשי תבות: ש'מחתינו (שמיני עצרת, סוכות), מ'תן תורתנו (שבועות), ח'רותינו (פסח).
שבת שלום ומבורך!
