שבת בבוקר במירון. מנצלים את השבת האחרונה של בין הזמנים לאיחוד משפחתי. החמסין של שלהי מנחם אב עדיין כאן. ומשבי רוח קלים של טרום אלול מזכירים שתשש כוחה של חמה. המשפחה המורחבת החליטה על שבת מברכים קרוב לציון רבי שמעון ובנו. אילו ידענו עוצם אהבתם הגדולה של רבים וטובים מאחינו בני ישראל לרשב"י, ספק אם היינו בוחרים בשבת מברכים חודש אלול.
העלייה להר דורשת מאמץ אירובי לא קטן. בעלת הווילה שהשכירה לנו את "האחוזה" שלה, הבטיחה שהווילה ממוקמת רק עשר דקות מהציון. כן. עשר דקות לצעירים בעלי רגליים קלות. אנחנו מתנשפים בעליות אבל כל המאמץ שווה כאשר מגיעים לעזרת הנשים ומגלים שהיא עמוסה ונראית כמו 770 בשבת מברכים תשרי.
עוד באתר:
נוסח התפילה הנישא ברמה מכיוונים שונים, מזכיר לנו שרשב"י שייך לכולם. נשים בשביס וסינר לבן, מייצגות באידיש הונגרית את מזרח אירופה של לפני השואה האיומה. לצידן עומדות ומתפללות נשות נטורי קרתא בשחור-שחור-שחור. בחורות צעירות (כנראה שלא ממש צעירות) בראש גלוי ועיניים עצובות, מזכירות לי שיש רווקות מאוחרת בעולם. נשים מבוגרות מאד קורעות שערי שמיים בתפילה מתחננת.
המכנה המשותף לכולן בא לידי ביטוי בבקשה המשותפת שיחדש עלינו הקב"ה את חודש הרחמים לטובה ולברכה. תעודת הזהות הכחולה שבידי – דבר מלכות בכריכה כחולה – מסגירה את מוצאי החב"די, וכך במשך שעות ארוכות של בוקר שבת, העיניים שלי בולעות בשקיקה את כל הגוונים של עם ישראל.
מצד ימין קריאת תורה בנוסח ספרד, מצד שמאל כבר מברכים את החודש. שעה יותר מאוחר אני עדיין שם והמניין מימין כבר מנגן קדושה בנוסח חב"ד ואילו מצד שמאל התרוקנו הספסלים ונשים שנותרו במקום מתארגנות עם ילדיהן לקידוש שבת מאולתר.
ילדה קטנה ששרועה על מזרן כחול פוקחת עיניה וקוראת: "סבתא, איפה את?". אישה לצידי עונה בקול צרוד, כנראה מסיגריות, "קמת, מאמי?", והקטנה עונה: "בוקר טוב סבתא". עד לרגע זה חשבתי שזו אימא שלה. הסבתא בבגדי לבן ובשביס מגולגל באומנות, אומרת לה: "חכי מותק, אביא לך נטילת ידיים".
למסירות הנפש של שבת מברכים חודש אלול אין צבע, אין גיל, אין שפה, מוזיקה או ריח. היא נכנסת מכל השערים בציונו של רשב"י שמקבל אותנו כולנו, כמו שאנחנו. כדאי הוא רשב"י.
ואם כבר שערים, הנה הם שערי פרשת שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך. השערים הללו הם שערי האדם, דרכם הוא יוצר תקשורת עם העולם. אלה הם העיניים, האוזניים, האף והפה. כל השערים הללו צריכים להתנהל לפי הוראותיו של השופט העליון – הקב"ה.
הם אמורים להיות כפופים גם לשופט הפנימי שלנו – הנפש האלוקית. הקב"ה נותן לנו את הכוחות לנצח את ההתנגדות הפנימית הנובעת מהנפש הבהמית ומצווה אותנו להציב שופטים ושוטרים ולא להסתפק ביועצים. לעומת זאת, בגאולה האמיתית והשלימה כאשר יתגלה הטוב בעולם, נאמר "שופטייך ויועצייך". או אז נבצע את ציווי ה' באופן פנימי, מושלם ומיידי ללא צורך בשוטרים.
כשאנו מקבלים את הוראות ה"שופטייך" ו"יועצייך" שבדורנו, מתחיל להתממש הייחול "השיבה שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחילה". וכבר עכשיו צריכים להתכונן לקראת הגאולה בכך שהשכל והמידות של הנפש האלוקית – ה"שופטייך" ו"יועצייך" – מנהיגים את השערים שבגופו של האדם בהתאם להוראות התורה, ובחודש אלול עוד יותר.
—
הכותבת היא בעלת "הבחירה שלי" – אימון וייעוץ לנערות ונשים, מרצה, מנחה ומגישת התכנית "עניין משפחתי"
