לראשונה, ואחרי הרבה שנים שעמדה מאחורי הקלעים ניתנת חשיפה לכלל פעילות "מפא"ת"- מנהל מחקר ופיתוח אמצעי לחימה ותשתיות טכנולוגיות – המחלקה הזו, במשרד הביטחון, שבה 9 יחידות ומנהלות, 25 מחלקות, כ-500 קצינים ואזרחים, 14 פרסי ביטחון ישראל, כ-19 פרסי ראש מפא"ת לחשיבה יוצרת, שיתוף פעולה מאסיבי עם חו"ל, 41 מוקדי תשתיות לאומיות בתעשיות הביטחוניות – בהן כ-2000 חוקרים מובילים, 1000 בוגרי תלפיות – תוכנית המעסיקה חיילי צהל בתחום הפיזיקה – ניהול מקביל של 1500 פרויקטים, כ-185 ביקורי משלחות זרות בשנה, 27 מטות תכנית פעילים, ו-47 קציני מפא"ת שקיבלו מהרמטכ"ל את האות הטכנולוגי.
"זה כבר לא הטנק שהכרנו בעבר" אומר תא"ל במיל. ד"ר דני גולד ראש מפא"ת במשרד הביטחון "היום אנחנו הולכים על הרבה טכנולוגיה שגם מוטמעת בשוק האזרחי. אם יש היום מכונית ללא נהג, אז אנחנו מפתחים טנק לא מאויש, כזה שיענה לכל הצרכים המבצעיים בלי לסכן כמעט חיים אדם. זו רק דוגמא אחת שלא לדבר על צוללת בלתי מאוישת שיכולה להגיע לטווחים ארוכים יותר, עומקים רבים והכל בלי לסכן איש" אומר ד"ר דני גולד חתן פרס ביטחון ישראל והאיש מאחורי "כיפת ברזל".
כדי להבין את עצמת הפעילות מביאים לנו דוגמא "לפני כמה ימים עשינו תהליך הפקת לקחים, שקראנו לו 'גלגולו של מיזם'. לפני הרבה שנים, באו אלינו בהצעה להשקיע במודול מסוים, שכמותו לא פותח עוד בישראל, השתכנענו להשקיע סכום התחלתי קטן של כ- 100 אלף דולרים בהתחלה. במעלה הדרך הפיתוח התקדם והשקענו בו תקציבים גדולים יותר. כיום הטכנולוגיה הקטנה ההיא הפכה למכ"מים אדירים למערכות 'כיפת ברזל' ו'שרביט קסמים'. המכ"ם של מערכת ברק 8, שפורסם בעולם שנמכרה במיליארדים, נבנה על הטכנולוגיה שהשקענו באותו מיזם, כשאף אחד לא האמין בה. ויש אינספור דוגמאות כאלה".
עוד באתר:
בסופו של דבר זה עולה כסף. אז מה עושים? מוכרים לחו"ל. למי, כמובן לא מגלים אבל כן ניתן לומר שיש למפא"ת שיתופי פעולה עם מדינות ידידותיות רבות בעולם. יש שת"פ נרחב עם ארה"ב בתחום ההגנה מטילים ובתחום המנהרות, משתפים פעולה עם חלק גדול מהמעבדות הלאומיות של ארה"ב. מדובר בקבוצות של מדענים, רובם פרופסורים ודוקטורים, מהטובים ביותר שיש למדינת ישראל. כ-2000 עובדים המועסקים בתעשיות אבל עובדים באופן מלא עבור משרד הביטחון, בהתאם לתכנית עבודה רב שנתית שמפא"ת קובעת להם.
"כל פיתוח שמעניין אותנו ומועמד להשקעה צריך לעבור ועדה לבחירת מפתחים" אומר גולד ומסביר, "כל נושא, החל מהשקעה זעירה של 100 אלף ₪ במחקר אקדמי ועד לפיתוח מערכת כיפת ברזל עולה לאישור ועדה. בחלק מהמקרים היא מחליטה לצאת למכרז ובחלק מאשרת עבודה מול ספק יחיד"
וכדי לרדת עוד מעט לעומק אנחנו נחשפים לטכנולוגיות לזיהוי פנים בוידאו, לרחפנים מסוגים שונים, וללוויינים כחול לבן שעליהם מסתכל ד"ר גולד בגאווה גדולה "בזמן הקרוב יובא לאישור הממשלה שיגור של לוויין ישראלי אחת לכמה שנים. עד היום שוגרו 22 לוויינים ישראלים לחלל. התמונות שקיבלנו מהלוויין אופק 11 הן הטובות ביותר שקיבלנו אי פעם מלוויין ישראלי" . גאווה ישראלית.
