פרשת כי תבוא, אומר אבא, נקראת תמיד בחודש אלול ורמז לדבר אנחנו מוצאים במסכת מגילה שכתוב שעזרא הסופר תיקן להם לישראל שיהיו קוראים את הקללות שבתורה (צ"ח קללות בפרשת כי תבוא) לפני ראש השנה כדי שתכלה שנה וקללותיה.
ועוד מוסיף ואומר אבא שבפסוקי התוכחה בפרשה יש בדיוק תרע"ו (676) מילים בדיוק כמנין המילה רעות=676 וכנגדן מוזכר בדיוק 26 פעמים שם "הויה" העולה גם כן כידוע ל-26 והמכפלה של 26×26 = תרע"ו = 676 והכוונה היא כמובן ששם ה' שחוזר בתוכחה 26 פעמים יציל את הצדיק מתרע"ו מלות הקללה ששוות בגימטריה למילה רעות = 676.
כתוב בפרשה "ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה". שואל אבא למה גם כאן לא נאמר בלשון הווה ארור עושה וכתוב יעשה בלשון עתיד כי הרי בכולם כתוב, למשל 'ארור מקלה', 'ארור מסיג'? אלא מסביר אבא, בכל העבירות מענישים על מעשה חטא ולא על מחשבת חטא כי כידוע "מחשבה רעה אין הקב"ה מצרפה למעשה" כמו שמופיע בגמרא בקידושין אבל בעבודה זרה אומר אבא, המחשבה נחשבת כמעשה ומענישים את החושב לחטוא כאילו חטא בפועל ולכן נאמר כאן "ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה" שאפילו רק חשב לחטוא בעבודה זרה הוא בכלל ארור.
עוד באתר:
כתוב בפרשה "ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ה' אלהיך.." אומר אבא מתי אתה יכול לשמוח בכל הטוב? כאשר מקוים בך "אשר נתן לך ה' אלוקיך" והוסיף אבא ומביא משמו של רבי נחמן מברסלב שהיה אומר על הפסוק הזה שאפילו בכיות של אדם לפני ה' צריכות להיות מתוך שמחה ולא מתוך עצבות ורמז לדבר ראשי תיבות של בכיה הן:"בשמך יגילון כל היום".
שבת שלום ומבורך!
