החברים מהישיבה, הרב והד"ר: "העבודה זה לעורר את הנפש שלנו"

בשיחה מרתקת, שוחחו שני החברים לספסל הלימודים בישיבה ובכולל, הרב חיים הורביץ וד"ר חיים זיכרמן, על תפילות ראש השנה בישיבה ואלו שבבתי הכנסת בתל אביב בהם הם עוברים לפני התיבה כבר שנים רבות • על האווירה המיוחדת שאופפת את הימים הללו והאנרגיה שמתפרצת לה בשמחת תורה • וגם, משל הטסט – שיחה מרתקת

אפרים דוד

כ"ז באלול תשע"ז, 18/09/17 09:00

א+

א-

בתכנית "זכרנו לחיים, שוחח הרב חיים הורביץ עם ד"ר חיים זיכרמן, חברו לספסל הישיבה, על הזיכרונות מהתקופה ההיא, מהתקופות שלאחר מכן, על התפילות בימים הנוראים בבתי הכנסת בצפון תל אביב, על השמחה של שמחת תורה ועל סבא שהמחיש תפילה מהי.

"אתה זוכר ר' חיים איך לפני חמש עשרה שנה בשנת תשס"ג, ישבנו בכולל ולמדנו איסור והיתר הלכות בשר וחלב ופנה אלי אדם ושאל אותי אם אני יכול להתפלל בבית כנסת ברמת אביב, חיפשו שם בעל תפילה" הזכיר ד"ר זיכרמן נשכחות וסיפר "מאז אני מתפלל שם בבית הכנסת כבר חמש עשרה שנה" מספר זיכרמן ומעלה אבחנה בין סוגי התפילות בבתי הכנסת השונים "אני חושב שכאשר אתה מגיע לבית הכנסת שמסביבך יש מאות בחורי ישיבה ואתה רק נותן את הטון, את ההתחלה, זה הרבה פחות קשה אבל כשאתה צריך להרים בית כנסת שלא כולם יודעים, לא כולם שרים ולא כולם מכירים, אתה צריך להדביק אותם ממך ולהדביק מישהו אתה תוכל רק במה שיש לך, בך. זו העבודה, לראות איך אנחנו מעירים את עצמנו בתוך הנפש" אמר.

"המבחן האמיתי הוא לאיפה אתה עורג, איפה אתה שם את עצמך. אתה מתחיל את התפילה וכל האנרגיה הזו, כל הדבר הזה שאתה עורג אליו, משתחרר. כלפי עצמי לפחות, זה אומר לי 'לשם אני שייך'" אומר ד"ר זיכרמן ומוסיף "אני בעל תפילה, קודם כל של עצמי".

בהמשך סיפר ד"ר זיכרמן על בו, אתו היה מתפלל בילדותו, "סבא שלי, היה מיקירי העיר חולון, בגיל 9 הוא לימד אותי את הנוסח שלו, נוסח הונגרי עתיק. כשהוא היה אומר 'כל הצדיקים' הוא היה בוכה ואתה היית מבין מה הוא אומר ולמה הוא בוכה" נזכר ברגש ד"ר זיכרמן ואומר כי הוא לא נטש את הנוסח "לקחתי את הנוסח של סבי והוספתי את מה שלמדתי בישיבה".

ד"ר חיים זיכרמן פרש את תחושותיו ומחשבותיו בבואנו ליום הדין "נתאר לעצמנו ביציאת מצרים, בקריעת ים סוף, הולכים משה וחצק'ל באמצע הים. בצידם קירות המים העצומים ואומר חצק'ל למשה 'תראה איזה בוץ יש פה, איך אפשר ללכת'. לפעמים" אומר זיכרמן "אנחנו קצת דומים לחצק'ל שלא מסתכל למעלה, אלא למטה. בראש השנה במיוחד אנחנו צריכים להרים עיניים ולהסתכל לא על הבוץ שיש למטה אלא למעלה, על הניסים".

ואם תהיתם מהיכן האנרגיות שפורצות להן החוצה בשמחת תורה, אומר ד"ר זיכרמן "אף פעם לא הבנתי. לקח לי שנים להבין שהריקודים של שמחת תורה אלו האנרגיות של ראש השנה. איך שרק מתחיל שמחת תורה, אתה מבין שכל האנרגיה שהצטברה משתחררת. החסידים אומרים שאת האנרגיות של ימי הדין מחזיקים עד טו' בשבט, אני לא יכול להגיד עד טו' בשבט אבל עד חנוכה אני עדיין 'נוסע על הדלק הזה'".

לסיום, חזר ד"ר זיכרמן לראש השנה ואמר: "אבא שלי היה אומר, כל אחד יודע שביום יום אתה לא נוהג כמו בטסט אבל בטסט הוא נוהג אחרת, ממש לפי כל הכללים. בראש השנה אנחנו מוכרחים ביתר שאת לנהוג ממש ממש כמו בטסט, אנחנו עושים טסט פעם בשנה".

האזינו: