איזו מלאכה מותר לנשים לעשות אחרי הדלקת הנרות • הרב איידלס בהלכות חנוכה

מדיני חנוכה

נמצאים אנו בימי החנוכה, ימים שהתרחשו בהם לאבותינו ניסים ונפלאות, ואנו עושים זכר לאותם ימים, ומדליקים שמונה ימים את נרות החנוכה, ומייחלים ומצפים שכשם שהבורא עשה ניסים ונפלאות לאבותינו בימים ההם, כך יעשה לנו בזמן הזה, אמן כן יהי רצון.

א. זמן ההדלקה.

בזמן ההדלקה נחלקו רבותינו; דעת מרן השולחן ערוך (סימן תער"ב) כי יש לנהוג להלכה 'כדעת רבינו תם' המפורסמת, שישנם שתי שקיעות; הראשונה כשהשמש ניכסת מעינינו, ולאחר כ58.5 דקות (ג' מליון ורבע) מתחילה לה שקיעה שנייה לכ13.5 דקות נוספות, כשבסיומה זמן צאת הכוכבים. ודעת מרן כאמור, שצריך להדליק בצאת הכוכבים של ר"ת, שהוא בימי החנוכה בערך ב5:45.

אולם רבותינו האשכנזים וחלק מרבותינו הספרדים פוסקים 'כדעת הגאונים' שחולקים וסוברים שיש שקיעה אחת בלבד, ולאחר 18 דקות ממנה מתחיל זמן צאת הכוכבים. ובשיטתם נחלקו הדעות איך לנהוג למעשה;

דעת הגר"א [בביאורו], וכך הכריע בעל האז נדברו (ח"ז סימן ע); להדליק ממש בתחילת השקיעה.

דעת רבי משה פיינשטיין (אגרו"מ ח"ד סימן קא) שהזמן הראוי הוא כ-10 דקות לאחר השקיעה.

רבי בנימין זילבר זצ"ל (שם באז נדברו) מביא בשם רבי אהרון קוטלר זצ"ל שהזמן הוא כ25 דקות לאחר השקיעה .

למעשה מי שרוצה לצאת דעת כולם, ידליק 20 דקות אחר השקיעה (שו"ת ארץ צבי וכך נהגו אדמור"י גור) .

המהדר יותר ידאג [מעבר לאמור] שנר אחד [לפחות] ידלוק עד חצי שעה לאחר זמן ר"ת ובזה יצא ידי שיטת כל הראשונים והאחרונים ואשריו שזכה.

נפשט את זה בזמן; ההדלקה תהא מ 4:55 בערך והנר ידלוק עד 6:18.

עכ"פ כל אחד שעושה כמנהג בית אבותיו/רבותיו יש לו כאמור על מי לסמוך. אנו רק הצענו לפניכם הקוראים הנכבדים, דרך כדי לצאת כל שיטות הפוסקים.

ב. אופן ההדלקה.

ישנם שלוש שיטות עיקריות באופן ההדלקה,

א. שיטת מרנן השולחן ערוך והרמ"א ; ביום הראשון מדליקים את הנר הימני שבחנוכייה , ביום השני מוסיפים נר משמאל לנר שהדלקנו מאתמול, מדליקים את החדש, את השמאלי, וממנו פונים ימינה לנר הישן, כי אמרו חז"ל; כל פניות שאתה פונה לימין .

ב. שיטת הט"ז והפמ"ג ורבי יצחק העיוור בן הראב"ד [אותו איש אלוקים שכותב שקיבל את דבריו מאליהו הנביא ז"ל, ושהמקפיד על דבריו יזכה לאותה הבטחה של חז"ל לבנים ת"ח] שביום הראשון יש להדליק את הנר השמאלי בחנוכייה [הנר הסמוך למשקוף], למעשה ממש ההיפך מהדעה הקודמת, למחרת מדליקים את הנר הנוסף, מימין לנר השמאלי שהדלקנו אותו אתמול, ומהנר החדש פונים שמאלה לנר הישן, וכן כל יום מוסיפים מימין ופונים שמאלה [כמו שכותבים – מימין לשמאל].

ג. שיטת המהרש"ל והגר"א , בכל לילה יש להדליק את הנר הראשון של הלילה הראשון. הוה אומר; בלילה הראשון מדליק את הנר השמאלי שבחנוכייה, למחרת מוסיפים נר משמאל ומדליקים את הנר הכי שמאלי וממנו פונים ימינה, כך כל לילה, מוסיפים נר מצד ימין אולם מדליקים את הנר הראשון, הכי שמאלי קיצוני, וממנו פונים ימינה.

למעשה, העולם נוהג כהכרעת רוב האחרונים שפסקו כמרנן השו"ע והרמ"א . בפרט שכך נהג רבינו האר"י הקדוש (שער הכוונות דף קח). [נוסיף שכך גם פוסק הרבי הזקן מחב"ד בסידור שלו, פלא שנכדו הרבי הצמח צדק (או"ח סימן ס"ז) פסק כנגדו וכדעת הט"ז.]

ג. איסור מלאכה לנשים

ישנם ב' טעמים לאיסור מלאכה.

א. כדי שלא ישתמשו לאור הנרות (משנה ברורה סימן תר"ע). כשלפי זה די 'בחצי שעה מההדלקה', שהרי מעיקר הדין לאחר החצי שעה מותר להשתמש לאור הנר .

ב. חנוכה הוא חג שיש בו מיוחדות לנשים, שהרי הם היו הגורמות לנס הניצחון. לפי טעם זה אין לעשות מלאכה כל זמן שהנרות דולקות!

למעשה אנחנו פוסקים, שרק בחצי שעה הראשונה אין לנשים לעשות מלאכה.

נבאר עוד, שכוונת איסור מלאכה היא לדברים כדוגמת כיבוס גיהוץ תפירה וסריגה, אולם בישול ואפיה, ניקוי כלים והבית מותרים לכתחילה, וכשם שמלאכות אלו מותרים ביום טוב ממש. אולם נציין את דברי הגאון רבי ישראל יעקב פישר זצ"ל (הובא ברבבות אפרים ח"א) שמנהג ירושלים מקדמת דנא, שהנשים לא עושות שום מלאכה בחצי שעה הראשונה, גם לא בישול ואפיה. אם כן, אישה שנהגה כך, או שנהגו כך בבית הוריה, יש עליה להחמיר ולא לעשות כלל מלאכה, מטעם אותו גדר שאל תיטוש תורת אמך, כשיש בזה גם חשש של נדר, [סרך] נדרי – מצווה.