הרשויות הערביות מקבלו תוספת של 50 מיליון

"תקציב התוכנית הרב שנתית למוכנות הרשויות המקומיות לחירום יעמוד על 550 מיליון ש"ח" כך מסר אל"מ איציק גיא, ראש מחלקת תכנון בפיקוד העורף, בדיון ועדת הפנים בראשות ח"כ דודי אמסלם על התכנית הרב שנתית לקידום מוכנות הרשויות המקומיות, במסגרת יום הגנת העורף, ביוזמת ח"כ עמיר פרץ.

הרשויות המאוימות והגדולות זוכות לעדיפות. רשימת היישובים שיקבלו תעדוף, לוקחת בחשבון את הקריטריונים: 45% לאיום הייחוס, 15% הערכת מפקד, 15% גודל הרשות ומורכבותה, 15%מוכנות הרשות לחירום ו-10% לתשתיות. עד סוף 2018 יכללו בתוכנית 131 יישובים מתוכם 18 יישובים ערביים. עד שנת 2020 יסתיים הטיפול בכל הרשויות שבטווח 40 ק"מ מהגבול. אלי רגב, מנהל מינהל החירום והביטחון במשרד הפנים: "דרגנו את הרשויות מ1 עד 255. לא דומה צפת שיושבת באזור סיכון ססמי ובטחוני, לעיר קטנה במרכז הארץ. לכן קיבלו עדיפות עם אמצעים תפורים לה". המצב הקיים היום בכל המגזרים, על פי נתוני פיקוד העורף הוא: 62% מהרשויות המקומיות ברמת מוכנות גבוהה, 25% ברמה בינונית ו-13% ברמה נמוכה.

ב-2016 הוקצו 20 מיליון ש"ח לרשויות מקומיות ערביות וב2017-18 30 מיליון נוספים, למטרות מיגון ומוכנות היישובים לשעת חירום, כך מסר אלי רגב, מנהל מינהל החירום והביטחון במשרד הפנים. לדברי רגב בשל הפערים הגדלים במוכנות ומיגון יישובים ערביים לעומת ישובים יהודיים, הוחלט לתקצב את הרשויות על מנת "ליישר קו", ואז לשלבם בתוכנית הרב שנתית הכללית.

עוד באתר:

פרומו מדליק

התזוזה ב'מיוזיק' שריגשה את לומדי השיעור הפופולרי

קול חי מיוזיק

צפו בתיעוד

ניצוצות ופיצוץ בכבלים: הרכבת הקלה הושבתה

שמעון כץ

חסרי רחמים

העלמת מס, זיופים ועוקץ: כך התגלתה התרמית

גדי פוקס

צפו

האב השתנק: ברית מצמררת לתינוק שהתייתם בלידתו

נתי קאליש

תגבור המוכנות ברשויות הערביות כולל הכשרת ותפעול כוח אדם – שירות עירוני אזרחי על בסיס התנדבותי, שהנו חדש במגזר הערבי. נרכש ציוד חירום ואמצעי תקשורת. נשכרו שירותיהן של שתי חברות מקצועיות שמשמשות כמנטורים ל-46 רשויות ערביות ומנחות את בעלי התפקידים ביישובים. אובזרו מרכזי הפעלה ב-39 רשויות ערביות.

אל"מ איציק גיא, ראש מחלקת תכנון בפיקוד העורף: "אנו שואפים להגיע למערכת שבה כולם ידברו באותה שפה, כל השחקנים השותפים. מדובר באירוע טכנולוגי לא מורכב מדי. ישראל היא סטארט-אפ ניישן, ואנו הולכים לקחת את זה לעורף. יש לנו חזון שאפתני שמאפשר ריכוז מידע והפיכתו לידע. לקבל תשובות ממידע שרץ במערכות החירום שלנו. שתשתיות לאומיות ידעו לתת מידע שיש אצלן ולקבל מידע ממערכות אחרות. זה תהליך שיהיו לו הרבה שותפים".

חברי הכנסת העלו בדיון שאלות. ח"כ איתן ברושי: "מה עם פינוי אוכלוסייה? פעם היו עושים את זה בהיחבא". יו"ר ועדת הפנים ח"כ דודי אמסלם: "התמקדתם בשליטה ובקרה. האמצעים והרשויות המקומיות הכי חשובים. מחסני החירום, ומי יתחזק אותם בשוטף כי זה מתבלה ומתכלה". אל"מ גיא: "אנו מסתכלים על זה כשלם מלא. הרשויות עובדות בצמוד אלינו. יש בקרה מרגע שמגיע אליהן ציוד. יש ביקורת שנתית".

סיון יחיאלי, ראש מועצת כפר ורדים ויו"ר פורום קו עימות: "רשויות מקומיות באזורי פריפריה יחטפו אש יותר חזקה. יש פערים במענים. כשכולם יעלו צפונה ומשאית הסימילאק תיתקע, מאיפה אני אביא סימילאק בשעת חירום? כל אחד נחה דעתו, כי יש המון גורמים. אנו אחראים לתכלל. יש דברים לא סגורים כי חסר בסיס ידע. מחלקת רווחה לא מוסמכת לדעת מי חולה ביישוב. אני לא יודע כמה חולי סכרת יש בישוב שלי. קופות חולים לא עובדות אצלי ואני לא יודע למי אני צריך לספק משאבת אינסולין. התוכנית הלאומית מטפלת בבעיות של הממשלה, לא של האזרח".

יו"ר הוועדה, ח"כ אמסלם: "אני מבין ששליטה ובקרה זה מרכיב חשוב, אבל כדי לעשות פעולות אחרות – לתת שירות במצב חירום, היחידה המבצעת זו הרשות המקומית וחייבים לתת להם כלים – גם מידע אבל גם לסכם איך הם פועלים. אולי הוא לא צריך להחזיק אצלו סימילאק וקמח אבל שידע לאן להתקשר".

ח"כ חיים ילין: "מהיום הראשון שאני בכנסת מדברים על חוק העורף שיכסה הכל. בגלל שאנשים שונים מחפשים שלמות, בסוף לא מקבלים שום דבר. יו"ר ועדת חוץ וביטחון רוצה להעביר חוק קב"טים, ויש חוק צח"י. כל אחד מביא משהו והממשלה לא מאגדת הכל אסטרטגית".

ח"כ איתן ברושי: "מלחמת לבנון השניה וצוק איתן הביאו את העורף לרמה גבוהה של מודעות".

יו"ר הוועדה ח"כ דודי אמסלם: "אני רוצה להעלות כאן נושא שלא קשור אליכם שירות – להרבה מאד אנשים אין ביטוח דירה, ואם תהיה רעידת אדמה הם עלולים למצוא עצמם ללא קורת גג וללא כל יכולת כלכלית להתאושש. חייבים לתת על זה את הדעת ברמה הלאומית. אם זו בעיה של איש אחד זו בעי השלוף אבל אם מדובר באלפים זו בעיה של המדינה. חייבים לחשוב על ביטוח בפני רעידות אדמה ברמה המדינתית".