שר החינוך בנט חתם על התקנות להפעלת מוסדות הפטור

שר החינוך נפתלי בנט חתם אתמול על תקנות חדשות המסדירות את ההוראות והתנאים לקבל מעמד של מוסד פטור והסדרת התנאים להפעלתו. זאת לאחר תיקון לחוק שנעשה בתשע"ו (2016) ע"י המפלגות החרדיות, המסדיר את המשך תקצוב המוסדות הנ"ל ומאפשרות עצמאות פדגוגית רחבה.

מאחורי גיבוש הניסוח הסופי עמד סגן שר החינוך הרב מאיר פרוש עם צוות לשכתו, בשיתוף עם הרב שלמה ברילנט מנכ"ל איגוד מוסדות הפטור ופקידי משרד החינוך והמשפטים שעמלו במשך תקופה ארוכה על התקנות, בהדרכת ובהכוונת ועדת החינוך של מועצות גדולי התורה.

במהלך תקופה של שנה וחצי התקיימו דיונים רבים אודות גיבוש התקנות והוחלפו טיוטות רבות מול הגורמים הרלוונטיים כדי להביא נוסח מוגמר של תקנות המאפשרות את תקצוב מוסדות הפטור והסדרת התנאים להפעלתם. התקנות  מתקנות פרצות שהיו במשך השנים האחרונות בכל הנוגע לעצמאות החינוך של מוסדות הפטור.

עוד באתר:

המשדר המלא

'המלחינים' בפרק סיום: בן 14 הדהים את השופטים • צפו

המלחינים

צפו

מנהרת טרור באורך מאות מטרים: תשתית החמאס נמחקת

קובי פינקלר

הדברים המלאים

"אשכנזים באים אליי בשקט": הגר"י יוסף חושף מה קורה

אלי יעקובוביץ

המהלך המתוחכם

חיטוטי שכבי? החרדים נוקמים; חשש לגורל מיליונים

פנחס בן זיו

כדי להתקדם עם נוסח התקנות, והשאלות שעלו תוך כדי גיבושם, הציג סגן השר פרוש לחברי וועדת החינוך של מועצות גדולי התורה, שהתכנסו שלוש פעמים  בעניין זה וכל מה שהוטל עליו, על ידיהם נעשה.

כזכור, בעקבות פסיקת בג"ץ לפני כשבע שנים לפיה יש צורך להסדיר את הסמכת התקצוב למוסדות הפטור בחקיקה תוך הסדרת תנאים להפעלתם, שר החינוך לשעבר שי פירון ניצל את הפסיקה הזו, ובמסגרת חוק ההסדרים לשנת 2013-2014, שנחקק על ידי הממשלה הקודמת תוקן החוק ונקבע כי משרד  החינוך רשאי לתקצב את מוסדות הפטור כפי שהיה נהוג בעבר, אך בתנאים שבמהותם יש בהם כדי להביא לפגיעה במוסדות הפטור שהוקמו בעבר ובחלקם עוד טרום קום המדינה.

בשל כך, בהסכם הקואליציוני שנחתם עם מפלגות יהדות התורה וש"ס, נכתב במפורש כי "הממשלה תגיש הצעת חוק לביטול סעיף 4 (מלבד סעיף 4 א (2) עד המילה "כאמור") לחוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי תקציב לשנים 2013 ו-2014). הממשלה תפעל לאישורו הסופי של החוק עד למועד האישור הסופי של התקציב הקרוב", כאשר המשמעות היא, ביטול ההוראות המגבילות את שיקול דעתו של שר החינוך, בכדי להותיר לו שיקול דעת לקבוע את התנאים להכרה ולתקצוב של מוסדות הפטור. ואכן חוקק חוק המסדיר את תקצובם והסדרת מעמדם של מוסדות הפטור.

לאחר תיקון החוק, היה צורך לתקן תקנות בכדי להסדיר את התקנות בפועל. זאת, לאחר שפנו מנהלי מוסדות רבים בטענה שבהעדר תקנות ביקשו מהם פקידים במשרד החינוך לחתום בראשית כל שנה שהם מתחייבים לפעול לפי חוזר מנכ"ל. העובדה שבמשך שנים לא השר קבע את התקנות למרות שהחוק הסמיכו לכך, יצרה את התחושה של שטח הפקר שבו כל פקיד יכול לפעול בו כהבנתו.

בנושא הרישום הוגדר בתקנות כללים המסדירים את יחסי העבודה והאחריות בין העיריה והמוסד כמו כן נקבעו כללים ברורים המסדירים את נושא הפיקוח בין המפקח למוסד.

כמו כן, על כל הורה לחתום על תקנון המוסד ולהתחייב לקיימם.

בסוגיית התקצוב והיקף הלימוד נקבע כי מוסד אשר ילמד 55% מתכנית היסוד של לימודי חול -הכולל את לימוד תנ"ך, – יתוקצב בשיעור של עד 55%, זאת לאחר שהשר פירון קבע שמוסדות פטור יתוקצבו רק בשיעור של 30%. בנוסף לאמור, מוסדות אלה יוקצב תקציב לטובת שעות טיפוח בהתאם למספר התלמידים בכיתה, וכן הסדרה של כיתות תקניות.

לימודי החול הנלמדים במוסדות הפטור מפורטים בתקנות: עברית, חשבון, שפה נוספת, תנ"ך, טבע, היסטוריה, חינוך מורשת ופעילות גופנית.

כמו כן, הותקנו תוספת תקן לרכז בטיחות – לשם הגברת בטיחות וביטחון התלמידים השוהים במוסד החינוכי, המשרד יתקצב רכז ביטחון, כאשר המוסד יחוייב להעמיד מצדו בעל תפקיד זה.

התקנות אף מתייחסות לנושא מניעת אפליה – בתקנות נאמר, שראשי המוסד ימנעו מאפליית תלמידים בתוך המוסד החינוכי על רקע של ארץ מוצא, עדה ומעמד חברתי כלכלי וכן בעת קבלתו של התלמיד ללימודים.

אתמול, עם חתימת השר נפתלי בנט על התקנות הודה לו סגן השר הרב פרוש על תמיכתו לאורך כל התקופה בה עובדו התקנות וההוראות הברורות שנתן לדרג הפקידותי הבכיר, שהן תרמו לגיבוש התקנות לעצמאות מוסדות הפטור ותקצובן.