שרת המשפטים איילת שקד הובילה היום (שלישי) כנס בינלאומי למאבק בהסתה ברשת. הכנס נערך במסגרת הפורום הגלובלי למאבק באנטישמיות של משרדי החוץ והתפוצות. בכנס השתתפו גם שר המשפטים האיטלקי אנדרה אורלנדו, שר המשפטים היווני סטרברוס קונטוניס, שר המשפטים של מלטה אוון בוניצ'י, וכן מנהלת מדיניות בפייסבוק לאזור דרום אירופה, מזרח תיכון ואפריקה דלפין רייאר.
בנאומה, השרה שקד חשפה את נתוני ההסתה ברשת לשנת 2017. על פי הנתונים של מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה של משרד המשפטים, האירוע הגדול ביותר שהוביל לגל הסתה וקריאה לטרור, הוא האירוע שבו הכריז נשיא ארצות-הברית, דונלד טראמפ, על העברת שגרירות ארצות הברית בישראל מתל אביב לירושלים.
"בהזדמנות זו אני מבקשת לשוב ולהודות לנשיא טראמפ על כך שכבר ביום העצמאות הקרוב, בעוד חודש וחצי, הוא יעביר את השגרירות לירושלים. זוהי מתנת 70 מכובדת למדינת ישראל", הדגישה שקד. "בכל מקרה, אירוע זה, שזכה לתהודה תקשורתית גדולה בישראל ובעולם, הוביל לתגובה אדירה מצד חלק מהרחוב הפלסטיני, של קריאה לאלימות ולטרור, כלפי ישראלים".
עוד באתר:
נתונים נוספים שחשפה השרה שקד בכנס:
בשנת 2017 הגישה מחלקת הסייבר בפרקליטות 12,351 בקשות להסרת תוכן, הגבלת גישה וסינון תוצאות חיפוש בגין תכנים אסורים. מדובר בעלייה ניכרת של פעילות משרד המשפטים במאבק בהסתה ברשת לעומת השנה שקדמה לה: בשנת 2016 הוגשו 2,241 בקשות בלבד.
73.5% מהתכנים שספקיות התוכן התבקשו לטפל, נגעו לפעילות טרור ולתמיכה בטרור; 25.5% נגעו להסתה לטרור, לגזענות ולאלימות; יתרת הפעילות התמקדה בעבירות של פגיעה בפרטיות, ביריונות רשת ועוד. מרבית הבקשות נענו, ועם זאת הדגישה שקד: "אנחנו מצפים שהחברות יעשו ניתור של תכני הסתה גם מעצמן".
שקד פירטה את הפעולות שמבצעים משרד המשפטים והמשרד לביטחון פנים למיגור ההסתה ברשת:
1. חוק, שהליך חקיקתו הסתיים לפני חצי שנה, מאפשר לחסום גישה לאתרי אינטרנט הכוללים פעילות של ארגוני טרור.
2. "חוק הפייסבוק" הנמצא בהליך חקיקה מתקדם.
3. פעילות אכיפה: לאור הנחיית השרה שקד מלפני שנתיים, מחלקת הסייבר ייצרה כלים להתמודדות עם תכנית הסתה טרור ושנאה ברשת. הפעילות היא גם באמצעות שיתוף פעולה בין גורמי אכיפת החוק לבין הפלטפורמות המקוונות. אמש, שקד האשימה את טוויטר שמתעלמת מבקשות הסרת תכני הסתה, והודיעה כי תשקול לפעול באמצעים משפטיים נגדה.
לדברי שקד, "ברור שמבצעי פיגועי הטרור בישראל מושפעים באופן ישיר מצריכה של תכני הסתה. אבל גילינו גם שלאחר פיגועים גדולים, הרשתות החברתיות נשטפות בתכני הסתה, שנאה, אנטישמיות ותמיכה בטרור. אני מבקשת להדגיש: אין כאן קשר לביקורת לגיטימית כלפי ישראל או כלפי ארצות הברית. זו קריאה לאלימות מפורשת, נגד ישראלים, נגד מטרות ישראליות, נגד יהודים".
"ההסתה הזו, שלצערי גם הרשות הפלסטינית שותפה לה, הצריכה מאמץ ייחודי שלנו מול הרשתות החברתיות לעיקור שיח בזוי זה. מתוך הבנה אמיתית של הקשר בין הסתה לטרור, משרד המשפטים בראשותי משקיע מאמצים ניכרים להתמודדות עם תכנים בלתי-חוקיים ברשת. מדובר בראש ובראשונה על תכני הסתה וטרור; אבל גם תכני שנאה מסוגים נוספים".
