סיפור חייו של אברהם זלמנוביץ' – מפעיל הצפירה לשנת תשע"ח

היום (חמישי), יום השואה, הופעלה הצפירה הארצית על ידי ניצול שואה, אברהם זלמנוביץ', בן 87, אשר שרד את השואה כילד ברומניה. אברהם הגיע הבוקר לחמ"ל ההתרעה של פיקוד העורף, בו משרתת נכדתו, סמל גל רוט, כמפעילת התרעה, ולחץ על הכפתור שהשמיע את הצפירה בכל רחבי הארץ.

אברהם התגורר בבית קטן ברומניה עם בני משפחתו – אמו, אביו, אחיו, דודתו ובעלה. אמו עבדה במכולת המשפחתית בסמוך לביתם ואברהם היה עוזר בפרנסת הבית. ביום הראשון של החופש הגדול, הפציצו הגרמנים את העיירה בה התגורר, ובמקביל השתלטו על המכולת המשפחתית.

בשעות הבוקר של אותו היום, הגרמנים לקחו את אביו למחנה העבודה "לאורדה". בהמשך היום כל שאר בני המשפחה ובני העיירה נלקחו למקום מרוחק וחיכו לרכבת אשר הייתה אמורה להעבירם למחנות עבודה. ההמתנה לרכבת ארכה כשלושה חודשים ובינתיים בני המשפחה שכרו מחסן בו יכלו להתגורר.

עוד באתר:

צפו בדברים

נתניהו בזירת הנפילה: "הם רוצים להשמיד כל אחד מאיתנו"

שלמה ריזל

הרב יוסף תוקף

סערת הקריקטורה: "בתקשורת מדברים על ה' ועל משיחו"

נתי שולמן

צפו

"האיראנים תכננו מטח גדול לבאר שבע"; כך סוכל האיום

קובי פינקלר

לפי ההנחיות

חתונות במרחבים מוגנים • כך זה נראה מבפנים

פסח בא גד

לאורך התקופה שרדו בתנאים הקשים, ללא אוכל ושתייה, בגדים ובית ראוי. כל בני המשפחה הוכרחו להסתובב עם טלאי צהוב ברחובות, היו עובדים בפינוי השלג באזור ובלילות היו חוזרים לבית המחסה ומחפשים דרכים לשרוד.

בעקבות העבודה הקשה במחנה, אביו של אברהם חלה ואמו פעלה על מנת לשחררו מהעבודה. לאור העובדה שהיו דלים באמצעים המשפחה לא יכלה לטפל בו בעזרת תרופות רופאים, וכל מה שנותר להם היה להחביאו במשך זמן מה, עד שמחלתו גרמה לפטירתו בגיל 40.

אברהם הכיר את אשתו, סידוניה, ברומניה. בשנת 1964 ביחד עם אשתו ובנם נוריס עלו ארצה, הקימו משפחה ובשנת 69' נולדה ביתם אורלי. אברהם התחיל לעבוד כנהג משאית, והמשיך לחיות את חייו לצד משפחתו.

"הכי מרגש אותי להפעיל את הצפירה לצד הנכדה שלי, גל" אומר אברהם "מרגש אותי להגיע לזמן הזה, שניתנה לי ההזדמנות לראות את הנכדות שלי משרתות בצבא. אני רוצה שהחיילים יעריכו עכשיו את מה שיש להם, את המדינה שנמצאת בידיים שלהם ושימשיכו להגן עלייה בשבילנו".

נכדתו של אברהם, סמלת מבצעים בחמ"ל ההתרעה של פיקוד העורף, סמל גל רוט סיפרה: "סבא שלי הוא אחד האנשים הכי יקרים לי בחיי, אני מודה על כל רגע שבו אני יכולה לשמוע את סיפורי הגבורה שלו. זכיתי לגדול עם האופציה הזו שרבים לא יזכו אליה, לשמוע את סיפורו של סבי מפיו. הוא מודל לחיקוי והערצה עבורי, ומבחינתי כל יום איתו זה עוד שיעור לחיים".

"הפעלת הצפירה ביחד איתו מהווה סגירת מעגל, שבודדים האנשים שזוכים להזדמנות מרגשת שכזו. בתור חיילת בחמ"ל התרעה שעוסק בשמירה על שגרה שקטה למרחב האזרחי, מדובר בהפעלה שונה. הפעלת הצפירה ביום זה מיועדת לאחד את כל עם ישראל למשך שתי דקות עבור זיכרון משותף. היום, אני זוכה להרים את ראשי ביחד עם סבי בגאווה למען 6 מיליון היהודים שנספו בשואה".