מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון – סכום ההשתתפות הרגיל בהוצאות התקציב של מועצה), התשע"ו-2016 של חברי הכנסת משה גפני, אורי מקלב ויעקב אשר, במסגרתה הוצע לקבוע כי הוצאות התקציב של מועצה דתית ימומנו על ידי הממשלה והרשות המקומית בחלקים שווים.
בדברי ההסבר נכתב: "סכום ההשתתפות הרגיל בהוצאות התקציב של מועצה נחלק כך: 60% הרשות המקומית ו-40% המדינה. יחד עם זאת, כדי לתת ביטוי להבדלים במצבן הסוציו-אקונומי של הרשויות, נקבע מנגנון תקצוב דיפרנציאלי, לפיו רשויות שדירוגן גבוה בהתחשב באמות המידה שנקבעו בעניין זה – ישתתפו בשיעורים גבוהים מ-60% ואילו רשויות שדירוגן נמוך ישתתפו בשיעורים נמוכים מ-60%".
במהלך הדיונים שקיימה ועדת הכספים של הכנסת בבואה לאשר את אמות המידה האמורות לשנת 2016, התברר שקיימות רשויות שמתנגדות לאמות המידה שנקבעו בשנת 2015. חברי ועדת הכספים, יחד עם הצוות הבין-משרדי שהוקם בעניין, ביצעו סימולציות שונות לשינוי אמות המידה, ומצאו שבכל סימולציה קיים קושי לגבי חלק מהרשויות, שכן הורדת שיעור ההשתתפות לרשות אחת, מעלה את השיעור לרשויות אחרות. לפיכך, בהצעת חוק זו מוצע לקבוע מנגנון מימון אחר, שמשמעותו 50% מימון של המדינה באמצעות המשרד לשירותי דת ו-50% מימון של הרשות המקומית".
עוד באתר:
ח"כ גפני אמר: "בשירותי חינוך ורווחה המדינה נותנת 75% מהתקציב, בתחבורה יש מקרים שהמדינה נותנת 90%, בשירותי דת המצב הפוך והמדינה נותנת רק 40%. ואז שואל ראש הרשות המקומית למה רק לשירותי דת הוא צריך לתת 60%? זה נקבע כשהמפד"ל שלטה במשרד הפנים אבל אין שום הסבר מדעי או תקציבי למה זה ככה. כל התהליך יהיה מ2020 עד 2025 כך שזה לא פוגע בתקציב הנוכחי. שירותי הדת נמצאים היום בתחתית המדרג, המדינה מתייחסת לשירותים האלה כסרח עודף. לעובדים האלה יש משפחות וילדים, אני מתבייש שבמשמרת שלי כיו"ר ועדת הכספים זה מצבם של העובדים בשירותי הדת. אני רוצה להוריד את העול מראשי הרשויות המקומיות".
42 תמכו 12 התנגדו בניהם גם ח"כ יעקב מרגי מש"ס שהסביר: "ההצעה הזו כפי שהיא מנוסחת כרגע מאוד בעייתית. ללא תקצוב מהאוצר יש כאן סכנה להחזיר את המועצות הדתיות למצב של משבר כפי שהוא היה פעם." ח"כ גפני אמר שהנוסח יתוקן במהלך הדיונים בוועדה. ההצעה תועבר לוועדת הכספים.
