שופטי ביהמ"ש העליון יוסף אלרון, יצחק עמית ודוד מינץ, פרסמו היום (חמישי) את החלטתם בנוגע לערעורים שהוגשו על פסק הדין של ביהמ"ש המחוזי בנצרת בפרשת הצתת כנסיית הלחם והדגים הסמוכה לכנרת.
השופטים דחו את ערעור ההגנה של ינון ראובי, שהורשע בהצתה, וקיבלו את ערעור המדינה והחמירו את העונש מ-4 שנות מאסר ל-5 וחצי שנות מאסר.
בנוגע ליהודה אסרף, הנאשם הנוסף שזוכה ממעורבות במקרה, דחו השופטים את ערעור המדינה והותירו את הזיכוי על כנו.
עוד באתר:
השופטים כתבו כי ההחמרה בעונשו של ראובני מגיע על רקע ראייתם את הצתת הכנסייה הספציפית הזו בחומרה רבה יותר מהצתת מבנה דת רגיל.
מעבר לכך שמדובר בהצתה ממניע דתי-אידיאולוגי, היא כוונה באופן ספציפי לפגיעה במרכז דתי היסטורי שמהווה סמל מרכזי של הדת הנוצרית בישראל. אין מדובר "רק" בהצתת בית כנסת-מסגד-כנסיה, על החומרה היתרה הטמונה בכך, אלא בהצתה של בית תפילה באתר קדוש ומוכר בעיני עשרות מליוני מאמינים ברחבי העולם, מה שמשווה למעשה כפל חומרה.
לטעמי, נסיבה זו ראויה למשקל נכבד במסגרת שיקולי הענישה, ומבחינה זו, גזר הדין כמות שהוא אינו משקף את חומרת המעשים, הן מבחינת גמול הן מבחינת הרתעה", כתבו השופטים. את ראובני ייצג עורך דין איתמר בן גביר ואת אסרף עו"ד עדי קידר.
כנסיית הלחם והדגים הוצתה באישון לילה לפני כשלוש שנים ובמקום רוססה הכתובת: "להעביר גילולים מן הארץ" מתפילת עלינו לשבח המדברת על ביעור עבודה זרה. באירוע השתתפו על פי החשד ארבעה מציתים אך רק כנגד ראובני הוגש כתב אישום.
שתי הראיות המרכזיות נגדו היו ראיות נסיבתיות: סרטון בו נצפה ממלא מיכל חלב בדלק באותו הלילה, מיכל חלב שלטענת הפרקליטות זוהה במקום ההצתה, וכן כפפה עם DNA של ראובני שנמצאה בצד הדרך במרחק מה מהכנסייה.
יש לציין כי ראובני התחתן לאחרונה תוך כדי שהותו בכלא, ותנאי כליאתו הם תנאים קשים של אסירים ביטחוניים, אולם השופטים סירבו להתחשב בכך.
