"את ילדותי ונעוריי עשיתי במושב. רק כאשר בגרתי, זכיתי לחזור בתשובה ולהפוך לחבדניקית מן המניין. באותן שנים ראשונות לא ממש הבנתי את ההבדלים בין חסידים למתנגדים והייתי מגיעה מידי שבוע עם הטנדר שלי לרחוב רשב"ם בבני ברק. שם מסרתי שיעור תניא בביתה של אישה יקרה".
"הבעיה התחילה כאשר הנחתי על הטנדר שלי שלט "היכונו לביאת משיח". למי שזוכר הייתה זו הכרזה שמילאה את הארץ והופיעה גם על מה שהיה אז שלט החוצות הגדול ביותר במזרח התיכון, על האיילון, מול מתחם הבורסה ברמת גן. בפעם הראשונה בה הגעתי עם השלט לרחוב הבני ברקי, צבאו על הטנדר נערים רבים ורגמו אותו (ואותי בתוכו) באבנים…
"לא ידעתי מה לעשות. בתור "חוזרת בתשובה" ידעתי שעליי לפנות לרב וכך עשיתי. פניתי למרן הסטייפלר זיע"א, אביו של יבדלט"א מרן שר התורה, הגר"ח קנייבסקי שליט"א. הסטייפלער הפנה אותי לבית הדין של הגאון הגדול רבי ניסים קרליץ. מה החליטו הרבנים? אם הייתי לומדת מגיל קטן, אולי הייתי יודעת מראש מה יהיה פסק הדין.
עוד באתר:
"הרבנים פסקו שהנערים פטורים שכן שלושה פגיעתן רעה… חרש, שוטה וקטן. הם שפגעו באחרים – פטורים. אחרים שפגעו בהם – חייבים… והיות שהיה מדובר בילדים, הרי שהם אינם ברי עונשין והם פטורים. מה גם שחוקי המדינה אינם מחילים אחריות פלילית על קטינים, כך שזהו גם מצד דינא דמלכותא.
"אבל כל זה לא נקודת הסיפור. אני מספרת את זה כדי להעביר מסר. המסר הוא שמי שמקבל על עצמו עול תורה ומצוות יודע שבכל דבר ועניין בחיים יש לפנות לרב, לבית דין, לדעת תורה. המסר הוא שיש מעלינו סמכות תורנית ועלינו לפעול ולציית להוראותיה גם אם נגרם לנו נזק גדול. כבוגרת החינוך הממלכתי היה לי מאוד קשה לקבל את זה, אבל הנה, תראי אותי היום…".
—
חברתי ששיתפה עמי את הסיפור, אינה מוכנה להיחשף. נזכרתי בסיפורה בשבוע הקודם כאשר ראיתי שני אברכים ליטאיים ונשותיהם ב'אהל' של הרבי מליובאוויטש. הנשים סיפרו לי שבעליהן הגיעו על־מנת לבקש סליחה מהרבי על משובות נעורים בהן פגעו בכבוד החסידות, בכבוד חב"ד ובכבוד הרבי. חשבתי לעצמי… מי יודע, אולי אלה הם שניים מאותם ילדים שרגמו את מכוניתה…
—
נכנסו לחודש הרחמים והסליחות ועכשיו אנו יוצאים לפגוש את המלך בשדה. לא פלא אם כן שבפרשת השבוע אנו למדים על מצוות מינוי מלך. בכניסה לארץ מקבלים בני ישראל את המצווה לשים עליהם מלך. מדוע זקוקים בני ישראל למלך שישליט את מרותו עליהם, הרי המלך של עם ישראל הוא הקב"ה?!
התשובה היא שכאשר בני ישראל נמצאים במצב נחות, הם צריכים מלך. כי אותו הם מכבדים וממנו הם מפחדים. המלך מביא אותם למעשה להתבטל לקב"ה. אבל באמת, כאשר עם ישראל במצב נעלה, הוא עדיין זקוק למלך?
התשובה החיובית נובעת מכך שהמלך (המורם מהעם) מגיע לדרגות גבוהות יותר ו"מושך" איתו את העם, ובכך מסייע להם להתקרב לקב"ה. ומכיוון שמכל דבר יש ללמוד הוראה בעבודת ה׳, ההוראה היא למנות עשה לך רב או משפיעה גם בזמן הגלות בו אין ממנים מלך. כל אחד צריך שיהיה לו רב ובמיוחד בדור הזה, הדור של עקבתא דמשיחא.
—
הכותבת היא בעלת "הבחירה שלי" – אימון וייעוץ לנערות ונשים, מרצה, מנחה ושדרנית רדיו.
