"הרגעים הכי מרגשים אצלי הם דווקא מאמצע ראש השנה", פותח עמירן דביר את הריאיון אומר, "'חמול על מעשיך', כל הישיבה שרה את זה כאיש אחד בלב אחד, גם המילים העטופות בכמויות של עצמה וגם העניין של כולם יחד, עושה את זה לרגע של שיא השיאים. 'תוקדש אדון על כל מעשיך', בעיני הוא שיא היום הקדוש".
יש דברים שחווית בעבר שאתה לא מוותר עליהם עד היום?
"זו שאלה טובה", אומר דביר, "אני לוקח את הימים האלו לחשבונות נפש. אני עובר אחורה ומתבונן מה עשיתי טוב ומה עשיתי לא טוב, והאמן לי יש גם כאלו..", הוא מחייך וממשיך, "אני משתדל לקחת על עצמי את החיובי ולקבל להתמקד בטוב, להמשיך בו ולהסיר את כל מה שעשיתי לא טוב. אלו ימים של הרבה מאד מחשבה בשבילי".
על ההבדל בין חתונות בהן הוא מופיע במהלך השנה לבין אלו באלול, אומר דביר: "אני מנסה בסוף החתונה לצעוק 'אלול' בקול גדול, זה אולי מקפיץ אבל לדעתי מוסיף לאווירה, סוג של שופר כזה להבדיל, אני גם מכניס קצת לחני אלול ושירי ימים נוראים בסוף החתונה. כלומר באמצע הרקדה כשהרוחות קצת שקטות יותר אני מכריז חברים השיר הבא מוקדש ל… 'אלול' ואז מתחילים עם 'אחת שאלתי' וכדומה".
עוד באתר:
זכור לך ראש השנה מיוחד או כיפור שהיו שונים מאחרים?
"דווקא לא כל כך לטוב, זכורים לי שנים שלא כל כך ניצלתי את ראש השנה, התפללתי והכל אבל לא מספיק בדביקות לא לקחתי את זה מספיק ברצינות, נניח להיות בבית מלון בראש השנה ורק אחר כך אמרתי "וואוי לא ניצלתי מספיק את היום הזה!!!", הרי ראש השנה צריך להיות עם ערך מוסף, ודווקא השנים האלו לימדו אותי שזה לא יחזור על עצמו, אלו ימים שיש לנצל", הוא אומר.
לשאלה ממי הוא רוצה לבקש סליחה, הוא עונה: "אם יש חתן או כלה שחושבים שלא מספיק שימחתי אותם ביומם הגדול… אז הייתי רוצה שיבואו ויגידו לי ובכלל אם יש מישהו שחושב שאני צריך להתנצל בפניו, שיגיד לי. דרך אגב בכל ערב ראש השנה אני ממש מוציא מפי את המילים ומתכוון לזה שאני מוחל וסולח לכל מי שעשה לי משהו רע, אם מישהו חייב לי עדיין כסף או לא שילם בזמן.. אני מוחל, נכון – אומרים הריני מוחל וסולח כל ערב, אבל בראש השנה לפחות מבחינתי, זה יותר עצמתי".
כשאני שואל לדעתו על תפילות הסליחות המלווים בכלי נגינה וכלי שיר, הוא אומר: "זה מאוד יפה בעיני ואני אגיד לך למה, כל אדם זקוק שליבו יפתח מכיוון אחר, אי אפשר שכולם יהיו אותו דבר, אם נפתח לו הלב על ידי כלי נגינה – אז למה לא? גם בבית המקדש כולנו ננגן, הנה אני לוי ואני בעזרת השם עוד אנגן בכלי נגינה בבית המקדש".
הוא מסייג את דבריו ואומר: "צריך להיזהר ולהיות כנים עם עצמנו, שזה לא יהיה בגדר של הופעה אלא בגדר של סליחות, אני אישית השתתפתי בניו יורק עם יהודה גרין וזה באמת מרגש ומדבק, נסעתי עם הבן שלי ואחי אריק, אלו רגעים לא נשכחים. אני חושב שהקב"ה מקשיב לזה מלמעלה ומחייך". הוא מפרגן ליצחק מאיר שמקיים תפילות סליחות שכאלו, "יצחק מאיר כל כך צדיק בעיני ועושה את זה כל כך יפה, מי שראוי לזה – יכול לעשות את זה".
את הרגע המרגש ביותר בימים הנוראים הוא יודע להגדיר: "הדקות האלו של לפני תפילת נעילה, הכי מרגש, הכי עצמתי ושיא השיאים מבחינתי".
כשהוא מתבקש לאחל לעצמו משהו, הוא אומר: "אני איש ציבור רק מפן אחד, הפן של לשמח והייתי מאחל לעצמי שאמשיך לשמח באמת ממקור אמיתי וכמה שיותר וירקדו וישמחו הלוואי וימשיך עוד ועוד. ובהזדמנות הזו נאחל למאזיני הרדיו וקוראי האתר ששמים דגש על המוזיקה החסידית, שתהיה שנה טוב לכל עמך בית ישראל".
