בראשית המאמר אני רוצה לשאול אתכם שאלה אישית. האם קרה לכם שאחד מהאנשים הקרובים אליכם הציג בפניכם ציפייה שכל מה שאתם עושים חייב להצליח? שאתם חייבים לקבל את מירב התוצאה הרצויה כבר בפעם הראשונה? מה הייתם מגיבים לכזו דרישה.
נשמע מאוד משונה, ומוזר?
למרות שזה נשמע לנו משונה, ככה כל אחד ואחד מאתנו מתנהלים בגישה כזו במרחבים רבים בחיינו. אנו פועלים בשיטה שאם לא הצלחנו בפעם הראשונה, אז משמעות הדבר כי נכשלנו. והגישה הזו מובילה אותנו, לבחור לאחר הפעם הראשונה שלא הצלחנו, להימנע לנסות שוב ולעיתים אפילו לא לנסות את הפעם הראשונה, אלא להימנע ולתרץ את כל התירוצים האפשריים למה לא לעשות.
בכדי להתמודד עם גישה זו אנו צריכים לברר ולהגדיר מה אנחנו מגדירים כהצלחה? איך אנחנו מגדרים אדם מצליחן? ננסה לאבחן את המונח מצוינות דרך המונח מושלמות.
עוד באתר:
מושלמות משמעותו דבר שלם ללא שום חיסרון, ובעשיה של אדם הפועל בעולם אין אפשרות להיות מושלם כי מושלם משמעותו עם אפס טעויות ואפס כישלונות, הגישה הזו יוצרת אצלנו גישה המונעת מאתנו לפעול, כי כל אחד ואחד מאתנו יודע שאין סיכוי לא לטעות, הרי כל אדם ולו המוצלח ביותר בתחומו טועה ונכשל, לכן אם הגישה שלנו שצריך להיות מושלם אנו נבחר להימנע כי אם נפעל ניכשל ואז לא נהיה מושלמים, אבל ההימנעות גורמת לנו לא לעשות כלום ובכל פעם שיש לנו צורך לבחור ואפשרות ל"שבת על הגדר" אנו נבחר באפשרות זו.
אז מה עושים?
ההיבט הנכון לגישה להצלחה זה לפעול מתוך מצוינות, משמעות המונח מצוין בנוגע לפעולות שלי הם מתוך גישה שמותר ולגיטימי לטעות, כי הרי אנחנו בני אנוש וזה חלק מאיתנו, רק שצריך לבחור לקחת את הטעויות לתיקון להיות מצוין ולא להיות מושלם.
בכדי צריך לטעות ובכדי לטעות צריך לעשות, בצורה הזו נוכל לצמוח ולהצליח.
—
הכותב הינו יועץ חדשנות למגזר החרדי, ומאמן אישי ועסקי מטעם תות תקשורת ותוצאות.
לתגובות [email protected]
