סקר בציבור הערבי צופה ירידה חדה בשיעור ההצבעה

על פי ממצאי הסקר, 57% מהנסקרים העידו כי בכוונתם להצביע ביום הבחירות, 33% השיבו כי לא יצביעו, ו-10% ציינו כי הם עדיין מתלבטים אם להצביע או לא.

בשקלול תשובות הנסקרים ובהתבסס על ניסיון העבר, שיעור ההצבעה של האזרחים הערבים ביום הבחירות צפוי להיות 51%.

מדובר בירידה ניכרת בהשוואה לשיעור ההשתתפות ביישובים הערבים בבחירות הקודמות (2015), שעמדו בסימן הקמת הרשימה המשותפת – 63.5%. הסקר חוזה כי שיעור ההצבעה הערבית בבחירות הקרובות יחזור לרמה הממוצעת שאפיינה את מערכות הבחירות בעשור שקדם להקמת הרשימה המשותפת – 55.4% – ואולי נמוך מזה.

ואולם יש לקחת בחשבון שהנתונים נאספו כארבעה שבועות לפני יום הבחירות. ניסיון העבר מלמד כי שיעור ההצבעה בפועל עשוי להיות מעט יותר גבוה. ככל שמתקרב יום הבחירות, המפלגות צפויות להגביר את מאמציהן לגייס את הציבור הערבי להצביע.

למה כן להצביע? בקרב המתכוונים להצביע, הסיבה העיקרית לכך היא רצונם לממש את זכותם האזרחית לבחור ולהיבחר (66%). אחרים סבורים שככל שיותר אזרחים ערבים יצביעו כך יגדל מספר הנציגים הערבים שייכנסו לכנסת (21%). רק 6% סבורים שההשתתפות בבחירות היא הבעת אמון בחברי הכנסת המייצגים את הציבור הערבי.

מדוע לא להצביע? בקרב אלה שאינם מתכוונים להצביע, הסיבה הרווחת היא פשוטה: "אין לי עניין בפוליטיקה" – 50.5%. אחרים (19%) מעידים כי אין שום רשימה פוליטית המייצגת אותם. רק 12.4% תולים את כוונתם שלא להשתתף בהתפרקות הרשימה המשותפת. 10% מהנסקרים צפויים להחרים את הבחירות משיקולים אידאולוגיים.

ממצאים אלה מלמדים על עומק האדישות הפוליטית בציבור הערבי, תופעה שרווחת (במידה עמוקה פחות) בחברה הישראלית בכללותה.

התייחסות שלילית להתפרקות הרשימה המשותפת

על רקע המשברים שחוותה הרשימה המשותפת בשנה החולפת בין ארבעת מרכיביה, שהביאו לבסוף לפירוקה ולהקמת שתי שותפויות פוליטיות קטנות יותר – חד"ש-תע"ל ורע"מ-בל"ד – נתבקשו הנסקרים לחוות דעתם על תפקוד חברי הכנסת מהרשימה המשותפת בכנסת היוצאת.

מתברר כי בסך הכול הציבור איננו שופט לחומרה את תפקוד הח"כים הערבים: 57% העריכו את תפקודם לטובה ואילו 42% העריכו אותו לרעה (מהם 24% הגדירו אותו "רע מאד").

עם זאת, הציבור רואה בהתפרקות הרשימה המשותפת סימן שלילי לפיצול, חוסר תיאום וחוסר אפקטיביות, ולאו דווקא סימן חיובי לפלורליזם פוליטי. כמעט 60% מהנסקרים מסכימים עם טענה ולפיה ההשפעה הפוליטית של הסיעות הערביות בכנסת הבאה תקטן בגלל שלא יהיה ביניהן תיאום. רק 32% מסכימים עם טענה נגדית, שהפיצול לשתי רשימות עצמאיות דווקא יאפשר לסיעות הערביות יותר חופש פעולה בתוך הכנסת הבאה.

בצד זאת 64% סבורים שההשפעה הפוליטית של הסיעות הערביות לא תשתנה, כי ממילא לא הייתה השפעה כזו. 61% סבורים שבין אם תהיה השפעה פוליטית או לא, העיקר שארבעת מרכיבי הרשימה המשותפת ימשיכו להיות מיוצגים גם בכנסת הבאה.

דווקא על רקע שיעור ההצבעה הנמוך הצפוי, עומק האדישות הפוליטית והמשברים בין הח"כים הערבים, מתברר כי הציבור הערבי אינו מוכן לוותר על הכנסת כזירה למאבק פוליטי.

63.7% מסכימים עם הטענה שהכנסת היא זירה פוליטית רלבנטית עבור האזרחים הערבים, ו-12.6% נוספים מאמינים כי גם אם היא איננה בהכרח כזו, לא כדאי לוותר עליה. מנגד, שיעור לא מבוטל – 20% – סבורים כי הכנסת כבר איננה זירת מאבק רלבנטית ולכן אפשר לוותר עליה.

רק 63% מהציבור הערבי יצביעו למפלגות שהרכיבו בעבר את הרשימה המשותפת

בבדיקת כוונות ההצבעה ביום הבחירות (בקרב אלה שציינו כי בכוונתם להשתתף בבחירות הקרובות, 57% מהנסקרים) התקבלו התשובות האלה:

שתי השותפויות הפוליטיות הקטנות שהוקמו בין ארבע המפלגות שהרכיבו בעבר את הרשימה המשותפת צפויות לזכות במשותף ב-63% מקולות הבוחרים הערבים: חד"ש-תע"ל – 39.6%, ורע"מ-בל"ד – 23.3%. מדובר בירידה ניכרת בהשוואה לשיעור ההצבעה ביישובים הערבים למען הרשימה המשותפת בבחירות הקודמות – 82%.

על פי נתוני הסקר, המנבאים כי שיעור ההצבעה הערבית ביום הבחירות יהיה 51%, ובהנחה ששיעור ההצבעה במישור הכלל ארצי ביום הבחירות יהיה 70%, שתי הרשימות הללו יעברו את אחוז החסימה: חד"ש-תע"ל צפויה לזכות ב-7-6 מנדטים, ואילו רע"מ-בל"ד צפויה לזכות ב-5-4 מנדטים. ניתן להעריך כי כוחן המשותף של שתי הרשימות בכנסת הבאה יהיה 12-11 מנדטים.

מרצ עתידה להפוך למפלגה היהודית שזוכה לתמיכה הרחבה ביותר ברחוב הערבי – 10.3%. ניתן להניח כי אחת הסיבות לכך היא הצבתם של שני מועמדים (ערבי-מוסלמי ודרוזי) במקומות הרביעי והחמישי ברשימה, שנחשבים ריאליים. בצד זאת, הפתעת הבחירות היא מפלגת "כחול-לבן" שזוכה לתמיכת 9.6% מהנסקרים (בעיקר בקרב הדרוזים, 57%).

מפלגות יהודיות אחרות שזוכות לתמיכה קטנה בציבור הערבי הן העבודה (3.3%) והליכוד (2.1%).

 

מיגור האלימות והפשיעה, שינוי חוק הלאום והסדרת המבנים הלא חוקיים עומדים במרכז סדר היום של הציבור הערבי

 

כל הנסקרים (לרבות אלה שציינו כי אינם מתכוונים להצביע) נשאלו מהם הנושאים החשובים ביותר שבהם צריכים להתמקד חברי הכנסת הערבים בכנסת הבאה.

מן התשובות עולה כי על סדר היום של הציבור הערבי עומדת שלוש סוגיות בוערות ביותר: מיגור תופעת האלימות והפשיעה בחברה הערבית (27%), מאמץ להסדיר בחוק מבנים שמוגדרים "לא-חוקיים" ביישובים הערביים (22%), ומאבק לביטול או לשינוי "חוק הלאום" (20%).

סוגיה חשובה לא פחות שעומדת על סדר היום של הציבור הערבי היא שיפור היחסים בין אזרחים ערבים ליהודים במדינה (16%).

רק 10% סבורים שיש לגבש תכנית פיתוח כלכלית חדשה, בדומה לתכנית החומש לשנים 2020-2016 (החלטה 922 של הממשלה) שאישרה תקציב חסר תקדים בסך 11 מיליארד ש"ח. שיעור קטן עוד יותר (פחות מ-4%) סבורים שהח"כים הערבים צריכים לפעול למען חיזוק הקשר עם הרשות הפלסטינית.

שיעור התמיכה לפי נושאים

מאבק לשינוי או ביטול "חוק הלאום" 19.6%

גיבוש תכנית פיתוח כלכלית חדשה (כמו 922) 9.6%

מיגור תופעת הפשיעה והאלימות בחברה הערבית 26.8%

לגליזציה של מבנים שמוגדים "לא חוקיים" ביישובים הערבים 21.7%

חיזוק הקשר עם הרשות הפלסטינית 3.6%

שיפור היחסים בין ערבים ליהודים 15.7%

אחר / לא יודע 3.0%

 

הציבור הערבי חצוי בשאלה האם יש לתמוך בממשלה מבחוץ

האם הסיעות הערביות צריכות לתמוך בממשלה מבחוץ? הציבור הערבי חצוי בשאלה האם המפלגות הערביות צריכות להצטרף כגוש חוסם שיתמוך בממשלה מבחוץ. רוב הנסקרים (57%) סבורים שהמפלגות הערביות לא צריכות לשמש עלה תאנה של הממשלה באמצעות תמיכה מחוץ לקואליציה (16% פוסלים אפשרות זאת לחלוטין). מנגד 40% סבורים שהמפלגות הערביות צריכות להעניק תמיכה חוץ-קואליציונית לממשלה (מהם 21% משוכנעים בכך לגמרי).

באיזה תנאי צריכות הסיעות הערביות לתמוך בממשלה? מתוך אלה שתומכים במהלך כזה, 28% סבורים כי התנאי הוא תיקון או ביטול "חוק הלאום", 25% מתנים זאת בתמורה לאישור תקציבי פיתוח ליישובים הערביים, ו-23% דורשים הסדרה חוקית (לגליזציה) של מבנים שמוגדים "לא חוקיים" ביישובים הערבים. רק 9% מתנים תמיכה מבחוץ של סיעות ערביות בקואליציה בקידום תהליך השלום בין ישראל לפלסטינים.

==

הסקר נערך ביוזמת תכנית קונרד אדנאואר לשיתוף פעולה יהודי-ערבי, הפועלת מטעם קרן קונרד אדנאואר במרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה, באוניברסיטת תל אביב.

הסקר נערך באמצעות מכון המחקר "יאפא" בהנהלת ד"ר עאס אטרש. הנתונים נאספו בתאריכים 16-12 במרץ 2019, מתוך מדגם מייצג של האוכלוסייה הערבית הבוגרת בישראל (גיל 18 ומעלה). גודל המדגם: 506 נסקרים, טעות הדגימה: 5%.

ממצאי הסקר המלאים יוצגו בכנס בנושא "הציבור הערבי בישראל והבחירות לכנסת ה-21", שייערך מחר, יום חמישי, 28 במרץ 2019, באוניברסיטת תל אביב.