אני לא אוהב לעשות שיימינג אבל על זה לא יכולתי לשתוק. ולא בגלל שמדובר במקום של חרדים עם השגחה, כי זה בית קפה כללי. אני כותב בגלל שזו מציאות שכל הורה או אדם, לא יוכל לשבת בשקט אם רק ישמע עליה. גם חילוני היה מתקומם. וזה משהו שהם מסתירים מאתנו.
האמת שעד היום הייתי הולך לשם הרבה, מקום נחמד מלצרים נחמדים שרות מעולה, כמו בהרבה מקומות בארץ. יש להם סלוגן שהמקום הוא כמו ללחוץ לאופה את היד, אז אני מניח שהוא שוטף ידיים ובאמת הכל אסתטי.
בדרך כלל אני יושב בבית קפה עם המחשב עובד כאיש קריאיטיב וכותב תוכן ושטויות. לא משהו חדש שאני יושב הרבה זמן במקום אחד, בדרך כלל אני גם מזמין ארוחת בוקר. תדעו שגם בשעה שתים עשרה עדיין אפשר להזמין שקשוקה ולבקש שזה לא יהיה חריף מידי. אם מוסיפים 3 שקל הם גם נותנים קפה גדול הפוך דל עם סוקרזיט ואני לוקח בכוס טו גו כי זה יותר קפאין.
עוד באתר:
היום זו הפעם ראשונה ששמתי לב. זה לא עניין של דת, זה לא עניין של תרבות זה עניין של קודם כל תהיה בן אדם. קודם כל תחשוב על החלש, על השונה ועל זה שלא יכול או מתבייש להביע את עצמו. אני אומר לכם שאני בהלם. אני לא יכול להמשיך ככה. לא אני ולא אף אחד שזה חשוב לו.
זה אפילו לא מקום מסוים. ראיתי שזה ככה בהמון רשתות, בתי קפה, מסעדות, מלונות ואורחנים. וכשאני שואל למה ככה אני נענה בזילזול, בהתעלמות, בגיחוך. כאילו שזה מצחיק.
לא אכפת להם, גם המנהל שלהם באותה גישה ומקסימום הם מציעים אותו דבר במקום. לא תודה. מוותר, אני יסתדר בלי הטובות שלכם. כואב לי להגיד את זה אבל זה הרגע בו אני יכול להתבייש שאני ישראלי.
אתם מבינים לבד שאני מדבר על שמאל קיצוני וימין חלש. אני מדבר על מערכת משפט רקובה של פוליטיקאים ונציגי חוק שכל מה שאכפת להם זה כסף כסף כסף. האזרח הקטן שיחסוך בשביל התרופות שלו. אני לא מוכן לשתוק יש גבול כמה יתעללו בנו.
למה במדינה שלנו. המדינה שעכשיו חגגנו לה 71 ושמתגאה באין ספור חידושים וחדשנות. במערך סייבר, בסלפי עם הירח. באבן ירושלמית, בלהקת שלווה שיכלו לזכות בתחרות, בנשיונל גאוגרפיק שהודפס בישראל. באבוקדו שגודל במדבר בעגבניות שרי מיובשות לפיצה, בגילוי הקווארקים, בסיר פלא וספוג בלי פלא. בדיסקאונקי מדבר ועוד ועוד.
עם כל הדברים הטובים שלנו תסבירו לי למה יש רק 'סוכר לבן' ואין 'סוכר לבת'?! לא ידברו על זה בתקשורת. שתפו בכל הכוח.
