ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס בישיבת הממשלה לנושאים שעל סדר היום. תחילה שלח נתניהו מילות תנחומים למשפחתה של השרה לשעבר אורה נמיר: "כשאורה נמיר הייתה שרה בממשלה ב-1996, כשנבחרתי בפעם הראשונה לראשות הממשלה, היא הייתה השגרירה שלנו בסין. אני זוכר אותה לטובה. אני זוכר שבאתי לסין ונפגשתי עם נשיא סין אז, ג'יאנג דזה-מין, הוא אמר לי: "תראה איזו שגרירה טובה יש לך". זה לא דבר של מה בכך בסין. אני זוכר כיצד הממשל הסיני דיבר על השגרירה שלנו אורה נמיר, אז אני מדבר על השגרירה שלנו, השרה, אשת הציבור אורה נמיר, שלא תמיד הסכמתי עם כל מה שהיא אמרה בלשון המעטה, אבל מאוד הערכתי את פועלה בעניינים הללו וגם בעניינים אחרים, ואת המחויבות שלה למדינת ישראל. יהי זכרה ברוך".
באשר לרגולציה ויוקר המחיה – "עודף רגולציה מעלה את יוקר המחיה", אמר נתניהו והסביר: "אתה לא יכול לייבא חופשי קורנפלקס, אז אתה משתמש בקורנפלקס המקומי שהוא יקר יותר. לכן, כשאתה מוריד את הרגולציה, אתה מפחית את העלויות – ובסוף זה מתגלגל לכיס של הצרכן".
"אנחנו נמדדים על ידי ארגון ה-OECD ואנחנו רואים את הדבר הבא: בשנת 2013, מתוך כל מדינות ה-OECD אנחנו היינו ליד המקום האחרון, זאת אומרת שהיינו בעודף רגולציה. מי שהייתה לצדנו והקדימה אותנו, הייתה פחות טובה מאתנו – זו הייתה טורקיה. אני הקמתי ועדת שרים לקיצוץ הרגולציה והבירוקרטיה שאני עומד בראשה. אני עומד בראש ועדת שרים לעניין יוצאי אתיופיה, ועדת שרים לנושא הביטחון – הקבינט המדיני-ביטחוני ובראש מעט מאוד ועדות. עברו חמש שנים והOECD פרסמו דוח חדש לפני ימים אחדים. היינו כמעט אחרונים, ועכשיו קפצנו 16 מקומות. אין דבר כזה. קפצנו בשנת 2018 למקום ה-18 וכעת משמאלנו פינלנד".
עוד באתר:
"עכשיו אני לא מסתפק בזה, אני רוצה עוד קפיצה קדימה. אני לא רוצה להיות במקום טוב באמצע, באמצע זה לא מקום טוב. אני רוצה להיות אחת המדינות הפחות בירוקרטיות, פחות רגולטוריות בעולם, משום שהדבר הזה פירושו כסף לכיס של הצרכן. בשנה האחרונה הפעילות שעשינו חסכה לצרכן ולמדינת ישראל מיליארד וחצי שקל. לאורך כל התקופה הקפיצה הזו חסכה למעלה מ-4 מיליארד שקל. אנחנו נמשיך במהלך הזה, ונקבל היום סקירה בישיבת הממשלה בנושא צמצום הרגולציה. זוהי פעולה מבורכת, סמויה מן העין, אבל מורגשת בכיס".
"בעניין מעונות יום", אמר נתניהו, "כמוכם, גם אני ראיתי את התמונות הקשות והמטלטלות מהמעונות, וברור שדרושה כאן מהפכה. המהפכה הזאת בדרך. ידידתנו השרה יפעת שאשא ביטון הביאה שני חוקים שנכנסים לתוקף בספטמבר. החוקים הללו מביאים לפיקוח רצוי, זה פיקוח הכרחי, וגם מצלמות בתוך הפעוטונים. אני אבקש גם משר הרווחה ומשר החינוך לבדוק מה עוד אנחנו יכולים לעשות, כדי להבטיח שמקרים מזעזעים כאלה לא יישנו. דבר אחד אסור לעשות: אי אפשר לבוא ולהדליק את הבית של הגננת. אי אפשר לעשות דבר כזה. זה דבר שהוא פשוט בלתי נתפס. אנחנו לא מוכנים לקבל את האלימות, לא שם, וגם לא במקרה של אחינו ואחיותינו האתיופים. אנחנו לא ניתן למדינה לשקוע באנרכיה. מחאה לגיטימית – כן. אלימות – לא, לעולם לא".
"באשר לאיראן", אמר, "קראתי היום בבוקר מאמר בוושינגטון פוסט שמסביר שזה שאיראן עולה בהעשרה מעבר לגבול המותר – זה לא נורא כי זה צעד קטן. טעות. ההעשרה הזו נועדה רק לדבר אחד – להכין נשק גרעיני להעשרת אורניום. דיברתי הבוקר עם אזרחים על כיצד התחילה מלחמת העולם השנייה באירופה. היא התחילה כשגרמניה הנאצית עשתה צעד אחד קטן – להיכנס שוב לחבל הריין, צעד קטן, אף אחד לא אמר כלום ואף אחד לא עשה כלום. הצעד הבא היה אנשלוס, החיבור עם אוסטריה, והצעד אחרי זה היה הכניסה לחבל הסודטים בצ'כוסלובקיה. וההמשך ידוע".
"זהו צעד מאוד מסוכן, ואני קורא לידידיי, ראשי צרפת, בריטניה, גרמניה: אתם חתמתם על ההסכם הזה, ואמרתם שברגע שהם יעשו את הצעד הזה, יהיו סנקציות חריפות שיינקטו. זו הייתה ההחלטה של מועצת הביטחון. איפה אתם? אני שואל אתכם, לא בהתרסה, אלא מתוך ידיעה משותפת של ההיסטוריה, ומה קורה כשמשטרים טוטליטריים תוקפניים יכולים לעבור את הגבול, לקראת דברים שהם מסוכנים מאוד לכולנו. תנקטו את הפעולות שהבטחתם לנקוט, תטילו את הסנקציות, זה מה שיש לי להגיד בעניין הזה".
"אנחנו את שלנו עושים. אנחנו כל הזמן פועלים נגד התוקפנות האיראנית, אנחנו לא נותנים לה להתבסס בסוריה. אנחנו פועלים, מנסים לקטוע את זה באיבו, אנחנו בעצם מקיימים את מה שאני מבקש מכם לקיים בתחום שלכם".
