כ"ק מרן אדמו"ר מצאנז במשא קודש מיוחד, לרגל המצב בו שרויים עמך בית ישראל בכל אתר ואתר. המשא המיוחד נמסר בביתו נאווה קודש בפני חברי הבד"צ בקרית צאנז נתניה, השיחה הועברה דרך הטלפון לאלפי החסידים.
במשא הקודש אמר מרן האדמו"ר, "יש לדעת ולהתבונן כי כשם שאת הוירוס לא ניתן לראות בעיניים ולמרות זאת רואים שזה הופך את כל העולם, כך גם הקב"ה אינו נראה, אבל מנהל את העולם כולו.
ואם תאמר שהרי בכלים נכונים ניתן לראות גם את הוירוס, אכן דע, כי אם יהיו לך את הכלים הדרושים תוכל לראות גם את הקב"ה. הכלים הם – כמובא בקדמונים ובספרי חסידות – הדביקות בתורה.
עוד באתר:
מה שנאמר אין פורענות באה אלא בשביל ישראל, הפירוש הוא אדרבה, כדי לרומם דרכו את כלל ישראל. ואכן רואים בכל ההתרחשיות שהקב"ה מכוון לטובתם של ישראל.
בוודאי שאסור לומר על דבר שמקרה הוא, וצריכים להתבונן על מה עשה ה' ככה.
יש כאלה שתולים זאת בסיבות כאלה ואחרות. אבל אנחנו קבלנו מאבי זי"ע – וזה היה אחד מעיקרי היסודות בחסידות – שלא לחפש את החסרונות אצל אחרים.
לא החילול שבת ההוא אשם ולא העבירות והחטאים של ההם אשמים.
ובוודאי שאסור לומר כך במצבים כאלה כשצריכים לעורר רחמים וצריכים להמליץ טוב על עם ישראל
בזמן כזה על כל אחד לחפש אצלו, מה אני יכול אצלי לתקן, איך אני יכול להוסיף זכויות עבורי ועבור כלל ישראל.
כל אחד יבדוק עצמו מהן חולשותיו בתורה בתפילה ועוד יותר בבין אדם לחבירו.
אנשים מפוחדים ולחוצים, ומטבע הדברים נכנסים למתח ומאבדים את סבלנות בבית ובחוץ.
במצב הזה כאשר הילדים בבית, כולם בבית, ועוד כעת לפני פסח שגם ככה אנשים לחוצים,
הדבר הראשון שצריך לקבל על עצמנו זה, להיות בשמחה, להיות רגועים בעצמנו, להיות רגועים עם הילדים, להקדיש זמן לילדים,לבנים ולבנות, ועוד יותר מבזמנים רגילים.
אני חייב לומר שלמרות שנהגו נשים צדקניות להקדיש את כל מרצן להכין את הבית לפסח.
הרי שאני קבלתי כמה פעמים מאבי זי"ע, שחג הפסח לא נועד כדי לחדש את הבית ולא כדי לנקות את הבית מכל מיני הלכלוך וכדומה.
לכבוד פסח צריך רק להוציא את החמץ. ועל פי הלכה בביטול בעלמא סגי.
אבי היה מספר שאצל החדר בו למד זקנו בעל הבני יששכר היו מנקים את הבית בזמן של בדיקת חמץ וזה היה כל ההכנה לפסח.
אבי בעצמו היה מזהיר את ילדיו בתקופות שהיו מטופלים בילדים קטנים, שלא יטרחו האמהות מעל החובה ולא יהפכו את הבית כדי לנקות.
היצר הרע מוכן שיכניסו הביתה מתח, לחץ, עצבים על הילדים, ושיהיה מתח בין בני הזוג כי צריך לעשות פסח
צריך לדעת שנקודה אחת של כעס, רגע אחד של מתח, יותר גרוע מחמץ בבית!
החובה המוטלת עלינו, על ההורים על הנשים הצדקניות היא,
להכניס רוגע בבית – הפסח יהיה כשר גם ככה – עושים כמה שאפשר באופן רגוע, ותו לא.
אבל הרבה יותר מכך היא המצווה של "והגדת לבנך", לשמור על הילדים ברוחניות וגשמיות. להזהר שלא ינזקו בשבועות הללו בהן הם עלולים להנזק גם ברוחניות וגם בגשמיות.
מי שיודע יודע, הלחץ והמתח עלול לגרום להרבה תוצאות לא רצויות.
מה שמצפים מאתנו כעת מהשמים – ויהודי הרי רק רוצה לעשות את רצון השם – שבבית יהיו רגועים ומאושרים. הקב"ה מנהיג כך, אז אני מקבל זאת בשמחה. בלי כעסים מריבות וצעקות.
נשמור על עצמנו רגועים, ולא נחמיר במה שלא צריך ולא להקל במה שאסור.
בוודאי שצריך להקפיד גם כעת על ביטול תורה, אבל עיקר הלימוד הוא עם הילדים – ושננתם לבניך.
להקדיש זמן לילדים, אבות עם בנים אחים עם אחיהם הקטנים. להכין אותם לפסח.
לקוות מאד שנזכה עוד השנה להקריב קרבן פסח. מי שיכול שלימד הלכות קרבן פסח.
העולה על כולנה היא, תורת חסד, להרבות בחסד. בזמנים כאלה, יש בתים שמתנהלים בקשיים, מוטל עלינו לעזור במה שאפשר, ובפרט מי שיש לו בנות גדולות שיכולות לעזור לשכנים או לזקנים. בזכות זה נזכה גם אנו לחסדים ורחמים מן השמים.
ילדים ובחורים שיזהרו מאד – וביותר בימים הללו שעלולים להכשל בכך – לכבד את ההורים שהיא מצווה מעיקרי הדת.
לא צריך לומר. ברור על פי התורה ועל פי האמת, שצריכים להישמע לכל התקנות וההנחיות – יש מושג של השטן מקטרג בשעת הסכנה.
לצערנו ישנם הרבה חולים, ואם אומרים שניתן למנוע זאת ע"י ההנחיות אסור לזלזל בהן.
ונשמרתם מאד לנפשותיכם אין לו גבול. ומחללים שבת ויו"כ על ספק ספיקא של פיקוח נפש. ואדם צריך יותר להזהר שלא יזיק מאשר שלא ינזק. וזה מה שהתורה דורשת מאיתנו כעת.
ובמה שניתן ואפשרי להזהר אנחנו מחוייבים ובמה שלא ניתן אסור (להזהר) ולא צריך.
ובוודאי שצריכים להוסיף כמה פרקי תהילים ולבקש מהקב"ה מנע מגיפה מנחלתך.
– ותוך כדי אני עכשיו חושב, לא כתוב מנע מגיפה, כתוב מנע מגיפה מנחלתך כי לפני שהמשיח יבוא יהיה מגיפה, אבל מבקשים שלא יפגע בעם ישראל. –
צריכים להחדיר בבנים ובבנות את הביטחון בהשם, שידעו כי השם שומר ישראל.
ולחזק אותם ולרומם בהם את המושג של עשיית חסד עם אחרים גם ברוחניות וגם בגשמיות.
וכך נזכה לישועה שלימה, כי בשמחה תצאון ובשלום תובלון בב"א".
