עדוד, אבא לילד על הרצף האוטיסטי עם תפקוד נמוך, התראיין הערב ל'מהדורה המרכזית' בהגשת אבי מימרן וסיפר את סיפורו המצמרר על בנו המיוחד שהגיע עד לשערי מוות רח"ל. בפתח הריאיון מספר האבא על התמודדות הקשה של הנער מיוחד בבית, "זה נהיה לו קשה מאוד, ולנו בלתי אפשרי. לו זה קשה עם אווירה של בית ועם האחים שלו. ולכן קיבלנו החלטה להוציא אותו להוסטל, זאת ההחלטה הכי קשה שהייתה לנו יותר מהיום שנודע לנו שהוא אוטיסט" אומר האב בכאב.
דוד מספר כי לאחר ההחלטה להעביר אותו להוסטל, הם עברו את הוועדה של משרד הרווחה ואז "הגענו לעמותה שמנהלת את אחד ההוסטלים. מה שמיוחד את בנינו, הוא לא יושב דקה על המקום ותמיד בתנועה ולכן הוא צורך הרבה מזון, אני עדכנתי את זה ברווחה|.
הילד נכנס להוסטל החדש. אך מה שקרה לאחר זמן הדליק להם נורות אדומות, "לאחר שהוא הגיע הבייתה מהדירה, הוא הפך להיות רזה מאוד – שדוף". המצב המשיך להידרדר מספר דוד, "התרענו על כך בפני ההנהלה שהעסק לא טוב. ביקשנו שייקחו אותו לרופא. לצערנו לא היה באמת פיקוח שהוא מקבל את מה שהגוף שלו צורך".
עוד באתר:
דוד מעיר על ההתנהלות במוסד ובכלל של משרד הרווחה, "אני שואל אם משרד הרווחה משלם כ"כ הרבה כסף, למה לא בודקים מה קורה בתוך ההוסטלים. האם באמת דואגים להם לצורכם. האם המדריכים מודעים לכל הבעיות שיכולות לצוץ שם? ההנהלה וכל הגורמים האחראים".
המצב החל להחריף באופן דרמטי, בזמן של פורים, אך אז החל הסגר של מגיפת הקורונה, "הדירות החלו להיות מבודדות. ולא הייתה לנו גישה לדירה" מספר האב את המצוקה הכפולה שנקלע אליה.
"הוא המשיך לרדת במשקל והחל לשכב הרבה במיטה, ובליל הסדר זה קרה, הבן שלנו פשוט קרס. בנפילה הוא קיבל מכה חזקה מאוד, היה לו שטפי דם גדולים על העיניים, ולקחו אותו רק במוצאי החג לבית החולים" מספר האב.
"בננו פונה לבית החולים ושם חשבו שמדובר בעניין של זמן עד שהוא מחזיר את נשמתו ח"ו. הם התקשרו אליי ואמרו לי שאני חייב לבוא כי הילד בסכנת חיים".
צריך להבין את גדול הסכנה, הבן שלי היה שוכב בבית החולים, עם 32 מעלות בגוף, דופק חלש ללא מלחים ומחוסר הכרה. "אני עמדתי להתמוטט לא האמנתי למה שאני רואה, לקחו אותי לצד והרופאים הסבירו לי את מצבו".
אחרי הטיפול הראשוני, "העלו אותו לטיפול נמרץ, וב"ה שבת אח"כ הוא חזר להכרה. חיברו אותו למכשיר שמחמם את הגוף". האב מתאר כי "שבועיים נלחמו על חייו, עד שהצליחו להציל אותו", כרגע הוא עדיין מאושפז בבית החולים ותהיה תקופה ארוכה מאוד של שיקום.
האב זועק כי חייבים להגביר את הפיקוח על דירות ההוסטל שהמדינה מממנת אותם. כיום ישנם רק שתי עמותות שמנהלות את ההוסטלים. אין תחרות בענף הזה ולכן אנחנו סוג של שבויים בידי אותם עמותות. חייבים להכניס יותר פיקוח ויותר תחרות בתחום לתת לעוד עמותות להיכנס. אני לא רוצה שעוד משפחות יעברו את החוויה הקשה שכמעט הסתיימה בצורה טראגית ח"ו.
לעת עתה לא התקבלה תגובה ממשרד הרווחה.
