עם הפנים קדימה: פרשת האזינו // הרב נהוראי אלביליה

עומדים אנו בשבת תשובה שהיא השבת הראשונה הפותחת לנו את השנה, זוחלים ונרגשים ונרעדים מהיום הקדוש, ה"יום האדיר בימי שנה", יום הכיפורים יום בו נמחלים העוונות, ומתקיים בנו "אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו", בשבת זו אומרת לנו התור הקדושה בפסוק (לב,ז): "זכר ימות עולם בינו שנות דור ודור, שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך".

והתקשיתי בשאלה: מדוע צריך באמת וזוהי חובה גמורה לזכור את העבר, "שנות דור ודור", שאל את הזקנים איך היה בדורם, ומזה תלמד, לכאורה מדוע לא מספיק ללמוד מהזקנים היום שהתורה שבה והדגישה על כך, שכדאי מאוד לחקור את העבר?

אלא כותב רש"י הקדוש (לב,ז):"זכור ימות עולם מה עשה בראשונים שהכעיסו לפניו, בינו שנות דור ודור, דור אנוש וכו' דבר אחר לא נתתם ליבכם על שעבר בינו שנות דור ודור, להכיר להבא שיש בידו להיטיב לכם ולהנחיל לכם ימות המשיח והעולם הבא".

הייתם שקועים בעבר ולא הסתכלתם בעתיד.

אם מתרגמים את דברי רש"י לתרגום של ימינו, זה שחובה גמורה על האדם לא להיות עסוק במה שהוא ובמה שהוא עובר, אלא להיות עם הפנים קדימה. דבר זה אמור בכל דבר בחיים, תמיד להשקיע בכל דבר שאתה עושה, וגם בחינוך הילדים, הבה ניתן על כך דוגמא:

יוסי הוא ילד הסובל מקשב וריכוז, חוזר הביתה אחרי יום לימודים מפרך, בכיתה שהוא לומד בה, יוסי מאוד משתדל ומאוד מאוד קשה לו להגיע לציונים טובים, אבל אף על פי כן הוא משקיע את כל כולו בלימודים, באותו יום יוסי הגיע הביתה עם מבחן בתורה שהוא הוציא בו 80% !!!, בגאווה הוא בא ומנפנף בו לעבר הוריו, ראו איזה ציון נפלא הגעתי.

עכשיו יש שני דוגמאות של תגובה: האבא הפדנט, והאבא המתחשב..

האבא הפדנט – יוסי? מה הבאת רק 80% ? תוך כדי עקימת הפנים בקריאה של: אהההה, אתה יכול יותר.

האבא המתחשב – יקח את יוסי יחבק אותו וינשק אותו, יוסי שלי 80%. ואוו. ממש השקעת. ואבא יפרגן ויפרגן ויוסי יתמוגג מאושר.

וזו הדוגמא הרצויה, האבא יודע את הקשיים של הבן שלו ואת היסורים שהוא עובר, על כל דבר שהוא עושה, הוא גורם לו לא להתחשב במה שהיה אלא להתסכל קדימה.

ואיך זה קשור לתשובה?

אנו יודעים שהרמב"ם כותב את שלושת התנאים לחזרה בתשובה (הלכות תשובה): חרטה, וידוי, וקבלה לעתיד.

חרטה – שאדם מתחרט על מה שהיה בעבר באמת ובתמים, וברצון להשתנות.

וידוי – שלא יחזור לזה החטא.

קבלה לעתיד – לומד מלקחי העבר ומקבל על עצמי לעתיד שלא לשוב לזה החטא.

וכבר אמר הירושלמי בפאה (ה"א ה"א): "אין לך דבר העומד בפני התשובה", חזרת בתשובה? למדת מלקחי העבר? פתחת דף חדש בחיים.

במיוחד בימים אלו של עשרת ימי תשובה, ישנו דברה נפלאה מהגאון בעל ה'דברי יחזקאל' ר' יחזקאל שרגא משינאווא זצוק"ל (דברי יחזקאל,עשי"ת): "הגם שימים אלו הם ימי תפילות ותחנונים, אעפ"כ נרגש בהם התעוררות אהבה כמו בימים טובים".

ואיך החרטה על העבר וקבלה על העתיד יכולה לשנות את האדם?

על זאת סיפר מגיד המישרים הגאון ר' ברוך רוזנבלום שליט"א (דורש טוב, עשי"ת ויום הכיפורים, עמוד קלד'): אני רגיל לספר את מה ששמעתי ממרן הרב שך זצ"ל בהיותי אברך צעיר לימים.

היה זה בהלויה שיצאה מישיבת פונוביז', בתאריך כ"ז באלול תשמ"ט, ימים ספורים לפני ראש השנה, וכך הוא אמר:

"הנפטר שלפנינו מכוסה בטלית, ודבר זה לבד כבר צריך לעורר אותנו לשוב בתשובה. ובפרט שהנה קרב ובא יום ראש השנה, יום הדין, שבודאי זה מחייב אותנו, ביתר שאת וביתר עוז, להתעורר ולעשות תשובה".

"אבל איך עושים תשובה? שאג הרב שך – "תשמעו ממני! תשמעו עצה מאדם זקן! לאדם זקן יש נסיון".

היינו בטוחים שהוא הולך להגיד משהו כמו: שכל אחד יקבל על עצמו שמשעה תשע בבוקר עד אחת בצהרים הוא לומד בלי לדבר דברים בטלים…

אבל הרב שך הפתיע: "נקבל על עצמנו לברך ברכת המזון בכונה".

ואיך נעשה את זה? הרי לפעמים, בעת הברכה, אנחנו עייפים, הראש לא מרוכז, המוח לא צלול… מה נעשה?

"נברך ברכת המזון מתוך סידור! אמר הרב שך, "זה יעזור מאוד לכוונה! לכו הביתה, תגידו לנשים ולילדים שלכם, שמהיום והלאה מברכים ברכת המזון מתוך סדור! אני מבטיח לכם שאם נקבל זאת על עצמנו זה יעשה רעש גדול בשמים! יכריזו עליו בשמים 'פלוני עשה תשובה'! 'פלונית עשתה תשובה'! אם נבוא ליום ראש השנה [וגם ליום כיפור] עם קבלה זו זוהי 'תשובה'!",

"הנביא אומר: 'קחו עמכם דברים ושובו אל ה' – סיים הרב שך את דבריו – עלינו לקחת עמנו דבר אחד קטן וללכת עמו הביתה.. וללכת איתו עד הסוף… וכו', תשמעו ממני עצה: 'קחו עמכם דברים' – קחו עמכם את הקבלה הזו, ואתה תלכו הביתה"…

הבה נקח את העצה היעוצה של מרן הרב שך, לקבל קבלה קטנה, שתראה על הפנימיות שלנו שרוצה להשתנות ולהתקרב באמת לריבון העולמים, עלינו לזכור שאי אפשר לבוא ליום כיפור בידים ריקות.

לא בשמים היא, אלא בזכות זה "בפיך ובלבבך לעשותו".

בעז"ה שנזכה..

–

שבת שלום ומבורך לכל בית ישראל היקרים והאהובים וגמר חתימה טובה.

המאמר נכתב לרפואת:

בני יקירי יונתן בן ספיר רעיה הי"ו.

דוד בן שמחה הי"ו.

יפה בת זוהרה תחי'.

בתושח"י.