כחלק מההכנה הרוחנית ליום הכיפורים, ערך אבי מימרן בעשרת ימי תשובה, שיחות חיזוק עם דמויות הוד. אחתן מהמרואיינות היתה הרבנית רבקה יפה תליט"א אלמנתו של מרן המשגיח הגאון רבי דב יפה זכר צדיק וקדוש לברכה. הרבנית סיפרה על הימים הנוראים בביתם ועל הנהגותיו של המשגיח בשנים עברו.
"בעלי זכרונו לברכה, היה בשמחה וביראה, "וגילו ברעדה..", הוא היה בשמחה, כי הרגיש את החסד של הקב"ה שאפשר לפנות אליו, להיות קרוב להשם ולחזור בתשובה וזה הכניס לו שמחה אבל גם רעדה, גילו ברעדה, הוא הרגיש שספרי חיים ומתים פתוחים לפני הקב"ה, הרגישו עליו אימת הדין. הוא ידע שהכל בידי שמים אנחנו צריכים להיות עבדים ולהרגיש את התלות שלנו בקב"ה כמו שהעבד תלוי באדון והוא רוצה לקבל את המרות והוא רוצה להרגיש את החסד, כך אנחנו צריכים להרגיש את החסד של הקב"ה שהוא אתנו. הוא אוהב אותנו והוא יאפשר לנו לחזור בתשובה שלמה". הרבנית מספרת שהרב "היה לומד יותר, הוא הרגיש את הצורך להתקרב להשם, להתפלל, הוא פשוט מאד היה עבד השם".
במהלך השיחה סיפרה הרבנית כיצד המחיש הגר"ד יפה לצאצאיו את מהות עבודת השם. "הוא רצה להכניס לנכדים את היראה של הקב"ה, אנחנו עובדי השם ומה שהשם רוצה מאתנו זה הדבר הכי חשוב. אנחנו לא חושבים מה טוב לנו, אלא מה הקב"ה רוצה מאתנו. בסוף ימיו, היה לו כבר קשה ללכת לבד והוא היה צריך שיתמכו בו. היינו אצל הבת בבני ברק והנכד לקח אותו לתפילה בשבת. כשהוא חזר, הוא נכנס לחדר המדרגות והוא משך אותו לכיוון המעלית. הנכד אומר לו 'סבא, שבת. אנחנו צריכים ללכת לכיוון השני. אבל בעלי מושך אותו לכיוון המעלית. הנכד חושב אולי מדובר בפיקוח נפש, אבל כשהוא מגיע למעלית, הוא פונה לנכד ואומר 'אתה רואה, זו המעלית. נכון אם היינו עולים בה היה לנו נח? נכון. אבל מה אנחנו? עובדי השם ואנחנו לא עושים מה שנח לנו אלא מה שהקב"ה רוצה מאתנו והקב"ה רוצה שנשמור שבת אז אנחנו עולים במדרגות כי אנחנו עובדי השם".
עוד באתר:
"מספרים שכשהרב וולבה פתח את הישיבה, הוא חשב 'מה אני צריך להגיד לבחורים, איך אני יכול להכניס להם את היראת שמים?' הוא אמר 'אני אלך לר' יחזקאל לוינשטיין, יקח מחברת עבה וכל מה שר' חצקל יגיד, אני אומר להם'. הוא הגיע לר' יחזקאל לוינשטיין וסיפר 'אמרתי לר' חצקל, מה המסר לומר לבחורים? אבל ר' חצקל אמר 'לא צריך מחברת, תגיד להם שלוש מילים: יש בורא לעולם. אם תגיד להם את זה והם יפנימו מה בורא עולם רוצה מהם, יותר מזה לא צריך'. שלושת המילים שאומרות הכל. מה זה מחייב אותנו מה אנחנו צריכים להרגיש? שאנחנו עבדי השם. אנחנו צריכים להרגיש את התלות".
לסיום, בירכה הרבנית: "אני רוצה לאחל לכל השומעים והמאזינים שהקב"ה יתן לכל אחד כל מה שהוא רוצה וצריך, ושיהיה גמר חתימה טובה, שהקב"ה ישמע את כל התפילות ואנחנו נראה את הגאולה בקרוב". אמן.
