סוף מעשה במחשבה תחילה – מבקר המדינה 2020 \ אריאל שרפר • דעה

מחשבה ראשונה: אין מוקדם ומאוחר בבחירה 

כל מי שגומר את ההלל ואומר עלינו לשבח על שיטת הבחירות האמריקאית שקבועה ועומדת בכל ארבע שנים בניגוד לשיטה המשובשת הישראלית שגרמה לשלוש מערכות בחירות בשנה אחת, נאלץ ביומיים האחרונים להודות שגם לאמריקה הגדולה יש בעיות לא קטנות שהמשמעותית בהן היא תופעה בינלאומית שאינה ניתנת להסברה: אנשים לא יכולים להחליט ומתפזרים בבחירותיהם לכל הכיוונים כשאין סיכוי למציאות "כאיש אחד בלב אחד". 

בבחירות האלה באמריקה הזהירו מראש שהצבעה מוקדמת חסרת-תקדים של כמאה מיליון אזרחים אמריקנים עלולה להאריך את ההמתנה להכרזה על המועמד שניצח וימשיך או יתחיל לכהן כנשיא- אבל כל מי ששומע חדשות בארץ ומעבר לים ויש לו אמונה בבורא-עולם מבין היטב שאין צורך בתירוצים והסברים לאי ההכרעה כי לא מדובר רק בבעיה של ארה"ב אלא של כל העולם. עולם מבולבל, מפוחד, מפורד, מוכה מגפה בינלאומית וטרור עולמי, גזענות, אנטישמיות, וחוסר מנהיגות אחראית.

 לפעמים אני חושב לעצמי ובמיוחד בסיקור מערכות בחירות למה בכלל אנשים מתמודדים על משרות ציבוריות משמעותיות כמו למשל נשיאי מדינות או ראשי ממשלות. הרי הבעיות כל-כך גדולות וההחלטות תמיד קשות ואם הם טועים חלילה- אין אפשרות לעצום את העיניים, לסובב את הכדור והזמן לאחור, ואז לפקוח עיניים מחדש ולגלות שהדבר לא קרה מעולם. אם מקבלים בלית-ברירה ואולי אפילו בהבנה שמנהיגים טועים- מה שמפתיע כל פעם מחדש זה שהם מעמידים עצמם שוב לבחירה בתקווה תמימה שהבוחרים שוכחים וסולחים, אך מגלים בתוצאות שרובם לא שכחו בהווה את מחדלי העבר ויום הבוחר הפך עבור רבים ל-"יום נקם ושילם" ולסגירת חשבונות על חשבון הציבור שצריך להתמודד עם מנהיג חדש ולרוב גם חסר ניסיון.

כשהבחירות בארה"ב ולא כאן יש לתושבי ארץ הקודש את הזכות להביע אך לא להשפיע- והדבר מתסכל את רובם בכל פעם מחדש- מכיוון שידוע מראש שמה שמעניין אותם זה לא גורלה של המעצמה החזקה בעולם אלא מה יעשה המנהיג שלה עם ידידתה הטובה ביותר. במערכת הבחירות הנוכחית לנשיאות ארה"ב נראה לי שהרוב בארץ אינו מעוניין לראות ביישום הכלל "ישן מפני חדש תוציאו" ועד רגע האמת שבו יקבע המנצח הוודאי הם יישארו באווירת חשש מפני חדש ומציאת נימוקים מבריקים לכך שהוא אסור מן התורה. 

 בבחירות לנשיאות 2020 יהיו בוודאי טענות רבות על שיטת הבחירות האמריקנית כשהנשיא שנבחר לא תמיד תואם את התוצאות בשטח, ותהיה ביקורת חריפה ועתירות משפטיות על ההצבעות המוקדמות בדואר בטענה לזיופים וטענות לטעויות בספירת קולות המצביעים ביום הבחירות עצמו שיאחרו את הבחירה- אך לדעתי האמת היא שאין מוקדם ומאוחר בבחירה- והבחירה הטובה ביותר היא פשוט להאמין שיש מנהיג אחד לבירה וכולם יבינו זאת במוקדם או במאוחר. 

מחשבה שנייה: מבצע למהירי החלטה 

החלטה ידועה בפוליטיקה הישראלית-

זוהי "ההחלטה שלא להחליט"

ובמקום הכרעה לקבוע דיון נוסף 

וכל הצעה לפתרון לדחות על הסף 

אך בעיה מעצמה לעולם לא נפתרת 

וברוב המקרים היא אפילו מתגברת 

למשל במקרה כה טחון ולעוס 

המוכר לציבור בשם חוק הגיוס 

הכל כבר נכתב ודובר ונותח  

אך לא בחרוזים וזה החידוש  המוצלח 

גם בגלל שבג"ץ החליט לשים לאי ההחלטה סוף 

את החוק לבטל ואת חובת הגיוס לאכוף 

על כך יש לתהות ברוגזה ולשאול 

מדוע לא התקבלה החלטה כבר אתמול 

להפסיק לדחות בעיות מעכשיו ליותר מאוחר 

להתחיל להקשיב לחכמי העם הנבחר 

היודעים לקבל החלטה מהירה על פשרה 

ולהגן ממתנכל ומצייץ רע על לומדי-תורה 

אסיים בעצה טובה למתלבט ונגרר- 

תחליט עוד היום- ואל תדחה למחר! 

מחשבה שלישית: מסע לעבר זה הדבר  

במסגרת איחוד המשפחות מחדש אחרי הסגר שהוסר והמפגש המחודש עם ההורים שלא ראיתי  במציאות כבר הרבה יותר מדי זמן הבחנתי בתופעה מעניינת וראויה למחקר התנהגותי מעמיק ביום שאחרי הקורונה שבעזרת השם יגיע במהרה בימינו: בניגוד לשיחות טלפון לעדכון קרוביך איפה היית ומה עשית היום- כשנפגשים אחרי הרבה זמן עם קרובים שהפכו רחוקים לא מדברים על מה שקרה בזמן הרב שחלף מאז הפגישה האחרונה- ובמקום זה מגיעים מהר למה שהיה הרבה לפני שבא נגיף הקורונה ימ"ש לעולם- בדרך כלל לזיכרונות ילדות ולחוויות שנשכחו מזמן. 

חיפשתי את ההסבר הכי פשוט ותמציתי לתופעה המשונה הזאת והגעתי למסקנה שהמצב הנוכחי מחייב אותנו לזכור את הדברים הפשוטים השמחים והבסיסיים שהיו נראים כל-כך טבעיים פעם, והיום נחשבים לזיכרון רחוק מעולם הולך ומשתנה שאי אפשר לדעת אם יחזור להיות כשהיה ומתי זה יקרה. 

זכרון-העבר מחבר בין אנשים רחוקים בהווה ומבטיח שכל הדברים הטובים שאינם ניתנים לביצוע היום ישוחזרו ב"ה בעתיד- כל זמן שיש אנשים שלא שוכחים ומזכירים זה לזה שפעם הייתה מציאות אחרת ושיש עוד רבים שמאמינים שהימים הטובים יחזרו במהרה באותה הקלות שבה אנשים שנפגשים חיים את העבר בזכרונות שהשתמרו ותוך כמה דקות חוזרים להווה ומרגישים שלמדו משהו על עצמם וסביבתם שכדאי לשמר ולספר לדורות הבאים. 

בלי תכנון מראש , בלי מדריך מפה או מימיה, בלי הגבלות ובלי תשלום- 

מסע במחשבה לעבר- זה הדבר!  

רוצים לבקר את המבקר? [email protected]