איך היה ומה יהיה – מבקר המדינה 2020 \ אריאל שרפר • דעה

איך היה?

אחד הדברים החסרים בעולם אולי במקום השני אחרי חיסון נגד קורונה זה מודעות-עצמית. יתכן שזו הסיבה שכל יצור אנושי חש צורך בלתי נשלט לשאול אחרי כל פעולה: "איך היה?". בדרך כלל השאלה מופנית לאנשים שסומכים על-דעתם ונותנים בהם אמון שיגידו את האמת.  ברוב המקרים זו טעות עד שנדמה שקשה עד בלתי אפשרי למצוא אנשים כאלה. 

שני סוגים עיקריים של אנשים שצריכים יותר מאחרים לדעת מה היה הם אישי-ציבור ובעלי כישורים מיוחדים שמשתתפים בתחרויות וידועים כשאפתנים ומצטיינים בתחומם. קחו לדוגמא מתמודד אקראי במיונים ל-"קול הבא" לדורותיה. מה הדבר הראשון שהוא עושה אחרי ששר? כמובן- מחכה בחרדת קודש לשמוע מהשופטים איך היה. אח"כ הוא גם ישאל את השאלה הזאת את מי שבא אתו לבחינה וכנראה שעוד איזה כמה מאות מקרוביו. למה? כי למרות שהוא נכח בחוויה הזאת- קשה לו לדעת ולהעריך איך היה. דרושה עזרה. 

עוד באתר:

משכנע?

פוטין לא מסייע לאיראן: "שני מיליון רוסים בישראל"

פנחס בן זיו

אל תחמיצו

שולמלייכם בשעה חדשה: זה מי שמגיע להתארח

קובי ברומר ומנדי וייס

צפו

פיקוד העורף מזכיר: בשבת - גל שקט ב'קול חי'

קובי פינקלר

צפו

הראש"ל מתייחס למלחמה: "אדם במקלט עף מההדף"

פנחס בן זיו

לגבי אישי-ציבור- הם חייבים לשאול איך היה כדי להבטיח את המשך עבודתם. כשעוסקים בעבודה שוטפת הרבה לכלוך בזרם מחשבות בלתי פוסקות מהו הדבר הנכון לעשות ומי צריך להיות קרבן-ציבור שיעשה זאת ויעלה על מזבח התקשורת והביקורת הציבורית, נדמה שבמסלול המהיר של החיים הציבוריים אין תחנות "עצור-לביקורת-עצמית". 

מסיבה זו מנהיגים רבים ממנים יותר מיועץ אחד כדי לשאול אותו אחרי דיונים חשובים או נאומים לאומה איך היה- ולקוות שלא יהיה כנה יותר מדי ויגרום לחשש שלא יבחרו שוב. כמובן שתמיד יהיו כאלה שיחששו מכך שיבחרו שוב בלי קשר למה שאמרו או עשו. ככה זה. 

לאחרונה נדמה שכל שלב נוסף שעובר בתחומים שונים הוא שלב הסיכומים ושאלת השאלות היא "איך היה" והתשובות לא תמיד מספקות אך נותנות מספיק חומר לכותבי-טורים. 

אם תשאלו אותי- וגם אם לא תשאלו- אין לי עדיין תשובות ברורות לגבי איך היה מסע הבחירות של הנשיא טראמפ(שכנראה עדיין לא הסתיים), איך היה הטיפול של ממשלת נתניהו-גנץ במשבר הקורונה(וגם זה למרבה הצער עוד רחוק מסיום), ואיך היה השבוע שלי(עמוס בהרבה יותר מדי מידע שאת חלקו אני עדיין לא מבין כראוי). 

אז אני מקווה שהבנתם את הרעיון למה חשוב לאנשים לדעת איך היה. עכשיו אפשר להתקדם לשלב הביניים- הצורך הבלתי מוסבר לדעת "מה קורה". 

מה קורה? 

מחקר אישי אקראי אך מהימן לטווח ארוך הביא אותי למסקנה שהשאלה שרוב האנשים שואלים אפילו יותר מהשאלות האוטומטיות לטורדנים טלפונים "מי-זה?" ו-"מה אתה רוצה ממני?"- היא השאלה הנפוצה ביותר בימים אלה בפרט וגם בימים משעממים בכלל:  "מה-קורה?".  כנראה שהסיבה העיקרית היא הצורך האנושי במידע חיוני וגם ממש לא קשור לכלום כדי להעסיק את המוח במחשבות רק כדי לקטר שקשה לעשות בהן סדר ולהרגיש מחובר לכל מה שקורה מסביב.

יכול להיות שאני אישית שומע את השאלה הזאת הרבה יותר מדי כי אני עוסק בחדשות ואקטואליה כבר הרבה מאד שנים כי כנראה שמכרי חושבים שאני יודע מה קורה יותר מאחרים- או שהם פשוט אוהבים לשמוע את החדשות ישירות ממני ולא מהרדיו כמו כולם.

אז יש לי חדשה מרעישה שגם אני לא יכול לדעת כל הזמן מה קורה וכשאני לא בתפקיד אחרי שעות העבודה יש לא מעט דברים שלא ידועים לי. 

השאלה הגדולה יותר היא למה זה מפריע לי כל-כך ומדוע אנשים צריכים להיות בעניינים. אולי, וזאת רק מחשבה קטנה שחשבתי עכשיו ,הם צריכים לדעת מה קורה עם אחרים כדי להבין איך זה קשור אליהם. 

על כך יש לי סיפור קטן ומשעשע מתחילת עבודתי כעורך ומגיש חדשות בקול-חי לפני די הרבה שנים, כשבכל פעם שהייתי מדבר עם אמא שלי לפני או אחרי העבודה היא הייתה שואלת אם אני "עושה חדשות". עניתי לה ברציניות עם קצת צחוק שאני רק עורך חדשות והיא לא באמת רוצה שאעשה חדשות כי ברוב המקרים מי שמדברים עליו בחדשות זה לא בגלל מעשה חיובי או שחלילה קרה לו משהו לא הכי טוב. ברור שאין זה כלל ברזל ואני משתדל מאד לדווח בחדשות גם על הרבה דברים חיוביים ובסוף כל שבוע מתפלל שב"ה תהיינה "רק חדשות טובות", אך לפעמים המציאות מכתיבה אחרת את מה שחשוב לספר לכולם והעם היהודי צמא כהלך במדבר למידע חדש עדכני וחיוני ומכאן השאלה התכופה בכל שיחה חדשה: "מה קורה?". האמת, לא הרבה. 

כבר אמר החכם באדם: מה שהיה הוא שיהיה ואין כל חדש תחת השמש. 

יתכן שבגלל זה הבירור -"מה קורה"- נחשב כשלב-ביניים בין מה עבר לעתיד- כלומר ההווה שמקובל לדמיין שחולף כהרף-עין. למשל הרבה ישראלים רוצים לדעת מה קורה עם הבחירות בארה"ב ומי בדיוק המנצח אם יש בכלל אחד כזה, ומה קורה עם משבר הקורונה ומי בדיוק מקבל את ההחלטות כדי שנדע פעם אחת ולתמיד מול איזה בית להפגין ועד מתי לשמוח על שאין בחירות(באמת כבר הרבה זמן לא היו) ועוד דוגמאות מפה ושם וכל העולם.

יש שמועה לא מוכחת שטראמפ אימץ לאחרונה סיסמה ידועה של כלי תקשורת ישראלי והפך אותה לבדיחה פנימית על חשבון יריבו הדמוקרטי: "הנשיא-סליפי ג'ו ביידן- מה שקורה-אך שווא!"

מה יהיה? 

אם רק היינו יודעים בקלות את התשובה לשאלת השאלות "מה יהיה" כנראה שהיינו הרבה פחות מודאגים. אז אשאיר אתכם עם המחשבה שבעזרת השם יהיה טוב כי זה כל מה שאני יכול לחשוב על מה שלא ידוע לי אבל בכל זאת מרגיש צורך לשתף אתכם פעם בשבוע במחשבות שלי על העבר ההווה והעתיד-ולאחל לכולכם וגם לי רק בריאות ושמחה תמיד! 

רוצים לבקר את המבקר? [email protected]