זאת מלחמה על הבית. תרתי משמע. מאשרים זאת מספר מקרים שהגיעו אלינו למקימי של משפחות שנלחמות על הישארותן בבית – פשוטו כמשמעו. הסיבה לכך טמונה בחובות והלוואות שהמשפחות אינן מסוגלות לעמוד בהם, אשר גוררים אחריהם איום ממשי מצד הבנקים וגורמים אחרים לעיקול הבית.
אבל זו מלחמה מסוג אחד, ועל הדרך ההתמודדות איתה נקדיש טור בפעם אחרת בע"ה. הפעם נדבר על “מלחמה” שרוב אזרחי המדינה נמצאים בה, בין אם הם יודעים ומכירים בה ובין אם לא. וזו גבירותיי ורבותיי – המלחמה כנגד ה"מינוס", או במגוון שמותיו האחרים – אוברדראפט ומשיכת יתר.
כולנו יודעים שלחיות במחזות המינוס הפך כבר מזמן לנורמה, ושעל מנת לקבל מסגרת בבנק רק צריכים להגיד "כן" לפקיד הבנק – אך כאן מתחילה הבעיה. למה לקבל מסגרת? דווקא בתקופה הזו, המלווה באין סוף סימני שאלה וחוסר יציבות, יש צורך להתחיל לחיות מתוך מסגרת ההכנסות של המשפחה ולא לטאטא מתחת לשטיח ולהמשיך בשגרה באמונה כי מחר, או בחודש הבא הכל יסתדר.
עוד באתר:
גם כאן, שנראה שהמצוקה גוברת על ההיגיון הבריא, אין לקחת הלוואות על מנת להתגבר על ההכנסה החסרה, הרי בסופו של דבר הלוואות חייבים להחזיר, ומי יודע מה תהיה ההכנסה שלנו כשתגמר התקופה הזו? והאם תהיה לנו היכולת להחזיר את ההלוואה שלקחנו?
אז איך עושים את זה?
- בניית תקציב – שלב ראשון והכרחי הוא בניית תקציב. את התקציב יש לחלק לפי כל הסעיפים בניהול הבית, ביניהם: דיור, ארנונה, חשמל, מזון, חינוך, פנאי וכו’. ניתן למצוא סוגי תקציבים בכמה וכמה אתרים או כמובן לפנות אלינו, במקימי, ולהיעזר בנו בבניית התקציב המשפחתי. משפחה חייבת להתנהל כפי שהמדינה או כל ארגון אחר בונה תקציב. ההורים חייבים לתפוס את תפקידי השרים ולדאוג למשרדיהם – האוצר, החינוך התרבות וכן הלאה.
- ניהול נכון – אחרי שיש תקציב, השלב הבא הוא לנהל אותו ע”י רישום כל ההוצאות וההכנסות. קיימות מגוון אפשרויות למעקב אחרי הוצאות, למשל טבלת אקסל. עוד דוגמה היא האפליקציה שפתחנו במקימי לרישום ההוצאות מיד עם ביצוען והיא מסונכרנת בין שני בני הזוג. לא משנה באיזו דרך תבחרו, העיקר הוא הרישום. חשוב לציין שיש סעיפים שבדרך כלל לא מנצלים כל חודש, למשל חופש או קייטנת קיץ, ואם אנחנו רוצים שיהיה לנו את התקציב שקבענו בקיץ, אז חייבים לשמור את הכסף בצד. אחת השיטות הכי מצליחות לפי עניות דעתי, היא פשוט להכניס את הסכום החודשי למעטפה, כך כשתגיע העת אנו יכולים להיות בטוחים שנוכל להוציא את הסכום שקבענו.
- מאזן – כל חודש אנו סוגרים את המאזן ובודקים היכן אנו עומדים. האם עמדנו ביעד? האם אנחנו בגרעון? ממה נובע הפער? זה הזמן גם לזוגיות..כן, כן! רצוי כל שבוע לקיים שיחה על התקציב ללא אשמות, לשקף מה היה במהלך החודש שחלף ולבדוק איך עומדים מול התקציב בחודש שיבוא עלינו לטובה. כמובן שיש מצבים שבסעיף מסויים יש חריגה, למשל, אם לא קונים בגדים כל חודש וכעבור כמה חודשים מוצאים סכום מעבר לתקציב. אבל אין זה אמור להוות בעיה, משום שאם שמנו את הכסף “בצד/במעטפה” אז עכשיו יש לנו את הסכום להיות “במינוס” באותו סעיף. וכמובן חייבים לדאוג להוצאות בעתיד היותר רחוק, שמחות למיניהם (ברית, תפילין, בר מצוה, חתונה). כפי שנאמר, “כל הטורח בערב שבת, יאכל בשבת”. וכך גם נמנע מצד אחד מלקיחת הלוואות, ומאידך גיסא מקיום אירוע שבדיוק מתאים לתקציב.
זו הדרך היעילה והמובטחת לניהול כלכלת משפחה נבונה ומאוזנת, מבלי להזדקק להלוואות וגמ”חים, ובלי לחשוב האם יש לנו בכלל את היכולת להחזיר את הלוואה. לגבי לקיחת הלוואות יעודיות או להשקעה, זה נושא לטור נוסף בעתיד בע”ה .
בהתחלה, ייתכן שהשיטה תהיה קשה משום שלא הורגלנו לנהל את כספינו בצורה הזאת. מה עוד, שכעקרון עד עכשיו “כספינו ניהל אותנו” ולא להיפך. ברגע שהשליטה עוברת אליכם, מנסיוננו, גם צורת החיים משתנה לטובה. נקודה נוספת וחשובה לא פחות היא שיתוף הילדים בתהליך, בלעדיה הסיכוי להצלחת השיטה פוחת בהרבה.
לסיום, התנהלות כלכלית נבונה היא הבסיס להתנהלות משפחתית על כל מרכביה – זוגית, מול ילדים, תוכניות לעתיד וכן הלאה. אמנם ניסינו במספר שורות, לפרוס בפניכם את הצורך והשיטה להתנהלות כלכלית נבונה, אך מי מכם שראה באתגר הזה כלא אפשרי, בהחלט מוזמן לפנות למשרדי מקימי ולקבל הדרכה והכוונה מקצועית מאחד היועצים שישמחו לעזור ללא תשלום.
מה שנותר הוא החלטה מצידך, "לגרש את המינוס". כפי שמופיע ב"מעוז צור", – "קץ בבל", בואו נשים קץ לבלבול וניקח את ניהול הכלכלי של ביתנו בידיים שלנו, כך שחלילה לא נגיע למצב בו רוצים לגרש אותנו מביתנו.
גדליה גובר הינו חשב שכר ויועץ לכלכת המשפחה במקימי
