סנגור התלונן לנציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות נגד מח"ש על כך שסגרה תיק כנגד שוטר שפעל באלימות נגד מרשו. בהתייחסות מח"ש צויינו פעולות החקירה שבוצעו וכלל הסיבות שהובילו את מח"ש לסגור את תיק החקירה כנגד השוטר. הנציב, כב' השופט (בדימוס) דוד רוזן, מצא שלא להתערב בהחלטת מח"ש, אך מצא להדגיש את השתלשלות העניינים של הפרשה ואת סיומה.
מחומר החקירה עלה, כי לאחר תקיפתו הנטענת של המתלונן, החליט קצין משטרה לשחררו, ללא תנאים וללא חקירה, בשעות אחר הצהריים.
כעבור מספר שעות, בשעות הערב, הגיע המתלונן לתחנת המשטרה במטרה להגיש תלונה על מעשה תקיפה של שוטר, ותוך זמן קצר הפך ממתלונן לחשוד בתקיפת שוטר.
עוד באתר:
המתלונן, אזרח ללא עבר פלילי, לא הופנה למח"ש כנדרש על פי חוק, אלא הובא לחדר החקירות ונחקר על תקיפת השוטר נשוא תלונתו.
בהתאם לסמכותו על-פי חוק, המליץ הנציב בפני המשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים), לשקול העמקת הבדיקה בעניין נסיבות הפתיחה בחקירה באזהרה של המתלונן וחקירתו בפועל.
הנציב ציין בהחלטתו כי: "הדעה הרווחת בקרב סניגורים, ולא רק בקרבם, כי כמעט בכל אירוע בו מואשם אזרח בתקיפת שוטר, נחבא אירוע מקביל של תקיפת אזרח על-ידי אותו שוטר. המתואר לעיל מתיישב, לכאורה, עם דברים אלה".
עוד הוא הוסיף: "גדולה מזו, העובדה כי השוטרים בתחנת המשטרה, חלף הפניית המתלונן למח"ש, כנדרש על-פי חוק, פתחו בחקירה נגדו – משמשת כלי ניגוח בידי המלעיזים וחורשי הרעה נגד המשטרה המגנה כביכול על חוטאים מקרבה, דהיינו, שוטרים התוקפים אזרחים ללא סיבה".
ההחלטה הועברה גם לממלא מקום המפקח הכללי של משטרת ישראל, על מנת שישקול הצעדים הראויים שיהא בהם כדי להביא לקחי מקרה זה לידיעת הדרג הפיקודי במשטרה.
