יתר החדשות – מבקר המדינה 2020 \ אריאל שרפר | דעה

כל שאר הדברים

כשיש יותר מדי נושאים חדשותיים אנשים רבים מתלוננים ובצדק.

כשיש מעט נושאים מעניינים עורכי החדשות מתלוננים וגם הם צודקים.

כשנושא אחד שפעם היה זניח וקיבל מקסימום את ידיעת הצבע או כתבת האווירה שלפני התחזית משתלט על כל החדשות- כל שאר הנושאים נעלמים וזה לא צודק.

האם באמת מישהו חושב שבגלל המשבר הבריאותי המתפשט כרסס טיפתי והסגר המוחמר שאינו נגמר נעלמו להם מהרדאר כל שאר הנושאים החשובים הבוערים והבלתי מטופלים שמשוועים להתייחסות ויפה מהדורה אחת קודם?

האם אין יותר בעיות ביטחוניות, מדיניות, כלכליות, חברתיות, דתיות, ובעייתיות? בטח שיש! ועוד בכמויות שקשה לתאר ושאמורות את השינה להדיר מעיני כל מי שחושב שהמדינה מתנהלת כמו דיר.

אך הבעיה בה אני רוצה להתמקד היא אחרת ונסתרת.

כל מה שנכתב לעיל די מובן מאליו לכל מי שמרגיש בשנה האחרונה שמה שהיה נכון לעכשיו לא יהיה ומה שנעשה מכורח הנסיבות הקיימות לא יעשה, ובכל יום שעובר אין כל חדש ממש תחת השמש שהתחלפה בגשם מהשמיים ומהעיניים בשל המצב העולמי שניתן לתארו בסימן שאלה אחד גדול. התשובה הכי הגיונית לכל שאלה עתידית כרגע היא: או שכן, או שלא, מה שבטוח אולי- וגם זה מוטל בספק.

הבעיה הבעייתית ביותר בימינו לדעת כותב שורות אלה היא: מבקרי ומזכירי הבעיות!

בכל יום ובכל שעה יש הודעה המגיעה למיילים או ניידים רבים ככל האפשר עם רשימה מפורטת של בעיות קשות שלדעת כותבי ההודעות לא מטופלות כלל או זוכות לטיפול כושל וגרוע מבעל מקצוע המתואר כגרוע שבעוסקים הלא מורשים להיקנס או להישפט מתוקף חסינותם-ותמיד ההודעות המשמיצות הללו תוהות בקול בכייני: מה קרה לכם? אין יותר מובטלים? אין יותר אויבים? אין יותר מחלוקות אידיאולוגיות? אין בושה?!

כנראה שאין. כי כותבי ההודעות המטרילות ולעיתים גם המטורללות האלה מרשים לעצמם לא רק לבקר ולהזכיר אלא גם לחלק הוראות וציונים למקבלי ההחלטות והתזכורות על כל שאר הדברים שהם מתעלמים מהם לכאורה. לדעת כותבי ההודעות המשועממים- שגם הם לא עושים דבר לשיפור המצב הכללי כי זו תקופת המתנה לבחירות או שמקומם באזור בכנסת שממנו בדרך כלל צועקים על הדובר שנואם עד שנזרקים החוצה אחרי שלוש פעמים ואבדן הסבלנות של היושב-ראש- כל הפעולות שנעשות על ידי ההנהגה הנוכחית שגויות מהיסוד, וגם כשבקושי רב הם נאלצים לפרגן בכאב גדול לממשלה או לעומד בראשה הם עושים זאת במשפט מהיר שבקושי נשמע ואז עוברים למתקפה חריפה וחסרת מעצורים על כמה הכל גרוע בלתי נסבל ומעצבן שחבל.

הבעיה חמורה בהרבה כשמדובר בהודעות משמיצות ומקטרגות שכתבו כאלה שכבר ניסו בעבר לטפל בכולן ונחלו כישלון חרוץ או במקרה הגרוע יותר כאלה שאף פעם לא התמודדו עם בעיות בסדר גודל לאומי ורק מדברים כמו חכמים בלילה על מה שצריך לעשות כשהם יודעים טוב מאד כמה קשה עד בלתי אפשרי לעשות את זה ועוד במדינה כשלנו שבה ברוך השם לכל אדם יש דעה משלו והיא תמיד חייבת להיות אחרת מחברו או מיריבו או מכל מי שלא חושב כמוהו ולכן הוא טיפש ולא צריך להתייחס אליו בכלל. חלילה וחס אם זה מה שחושבים כמובן אבל למרבה הצער יש כאלה שזה המסר הסמוי בכל הודעת ביקורת כללית על כל הדברים הלא טובים שקורים כאן ומבחינת הכותב המתחלף בקטגוריית מבקרי ומזכירי הבעיות רוב מה שקורה לא טוב וגם אין לאן לעזוב.

יש גם מקרים מעטים שמבקרי ומזכירי הבעיות צודקים כשהם צועקים ומזדעקים על כך שיש כאלה שמתמקדים רק בבעיה בריאותית אחת(ובכל מה שקשור אליה ויכול לקרב אותם לכיסא רה"מ ביש עתיד עם תנופה לישראלים שמחפשים תקווה חדשה ופונים ימינה) וחושבים שכל שאר הדברים צריכים לחכות להיפתר אחרי שהמגפה תיגמר. אף אחד לא יודע מתי זה יקרה. כולם יודעים שאי אפשר לדחות בעיות כי הן רק נהיות יותר גדולות. וכל מי שמציע לטפל רק בזה- צריך לעשות טיפול עצמי וחשבון נפש כדי לברר אם הוא מסוגל לקחת על עצמו אחריות המצריכה יותר ידע מזה המאפשר לפתוח קופסת שימורים בלי להיחתך.

לו חכמו ישכילו זאת לעשות כל אותם מבקרי ומזכירי ההודעות- שיצהירו בכל הודעה על מעשה אחד טוב שהם מוכנים לעשות בעצמם בזה הרגע לטובת דבר כלשהו שלא מטופל כראוי ובכך לעזור לנושאים בעול ההנהגה ולכלל הציבור במקום לנפח לכולם את השכל בהתפארות ילדותית שרק הם יכולים לשנות ולתקן מתישהו בעתיד אם יתנו להם את הקול לעשות הכל.

כדאי לזכור שלפעמים מעשה טוב של אחד לאחרים מצליח להשכיח לרגע את כל שאר הדברים.

אחריות אישית 

כולם מדברים כותבים וחופרים הרבה יותר מדי על היום שאחרי מבצע החיסונים וקבלת דרכון ירוק שמאפשר תנועה חופשית ונטולת הגבלות בארץ בעולם ובגן סאקר.

אם תשאלו אותי- וגם אם לא תשאלו אני לא שואל אתכם אלא עונה את דעתי- שהרבה יותר חשוב מהדרכון הירוק שתקבלו או לא- זה לזכור שלמרות שאי אפשר לראות זאת ולא צריך להחזיק את זה בכיס או בארנק, לכל אדם יש תעודת אחריות אישית מרגע שנוצר עד 120 שנה.

תעודת-אחריות זו מחייבת את האדם לעשות רצון בוראו ולהיות אחראי לעולמו.

יכול להיות שנוסח כתב האחריות האישית מופיע במדרש רבה על ספר קהלת:

"בשעה שברא הקב"ה את אדם הראשון נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן  ואמר ליה: ראה מעשי כמה נאים ומשובחים הן, וכל מה שבראתי – בשבילך בראתי, תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם תקלקל אין מי שיתקן אחריך"

את המדרש הזה צריך לשנן ולומר בקול לפחות פעם אחת ביום ובמיוחד לפני כל פעולה שעלולה חלילה לקלקל את העולם או לגרום חילול השם איום ונורא במעשים שלא יעשו  או בעבירה על חוקים שנועדו לשמור על החיים של כל אדם האחראי למעשיו ושומר על עצמו ועל זולתו.

האחריות היא של כל אחד מאיתנו לכל החיים ונתנה לנו מיוצר האדם ובורא העולם.

שמרו עליה ונשמרתם לנפשותיכם!

ואפילו בהסדרה

ואפילו בהסדרה

שבתוך הסתרה

בוודאי גם שם

נמצא השם יתברך

ואפילו כאן למטה

שהסדרה נדחתה

בוודאי לא קל

אך אין בעולם ייאוש כלל

גם בקשיים מחלוקות וריבים שמתרגשים עלינו-

השם עוזר

השם שומר

ואני אומר-

שאפילו בהסדרה

שבתוך הסתרה

בוודאי גם שם

נמצא השם יתברך
(נכתב לחיזוק ההתיישבות הצעירה ביום פירוק מאהל המחאה על אי-הסדרתה)

ביקורת בקטנה: המכתב שלא נכתב

הנשיא היוצא טראמפ השאיר לנשיא הנכנס ביידן מכתב אישי בחדר הסגלגל.

נכון לכתיבת שורות אלה אף אחד לא יודע מה נכתב בו.

כמי שעקב אחרי מעשיו הרבים והשנויים במחלוקת של טראמפ בארבע השנים האחרונות אני יכול לדמיין שזה מה שעזב אחריו בביתו לשעבר לשימוש הדייר החדש:

"היי סליפי ג'ו.

למרות שאתה לא באמת הנשיא הנה שלושה דברים שכדאי שתדע:

1. הכדורים הטובים נגד כאב-ראש נעולים בכספת סודית מאחורי התמונה שלי (שבטוח תמצא כשתוריד אותה מהקיר רק בהצלחה עם הפיצוח של הקוד)
2. אני מרשה לך להשתמש בחשבון הטוויטר הנשיאותי (רק תשנה את שם המשתמש והסיסמה אם אתה לא רוצה להיחסם רגשית)
3. השירותים בבית הלבן סתומים וזה לא באשמתי.

רוצים לבקר את המבקר? [email protected]