הכמיהה לחירות מוטבעת בבסיס הווייתנו. תנו לאדם את כל מנעמי החיים אבל תשללו ממנו את החירות והחופש – והוא יוותר על הכול ויבקש להיות בן-חורין.
ואולם הגבלת החירות יכולה להיעשות לא רק על-ידי גורמים חיצוניים. לעיתים חומות הכלא קיימות בתוכנו. טרדות היום-יום, הרגלים לא-טובים, מידות רעות, חרדות מיותרות, מבוכות ותהיות – גם הם כולאים אותנו ומונעים מאיתנו לממש את מי שהננו ולתת דרור לנשמה שבקרבנו.
החסידות מדברת הרבה על 'יציאת מצרים' במובן הרוחני-נפשי. לצאת מה'מְצָרִים', מהמגבלות, מהדברים הכובלים אותנו. ברוח זו מפרשים גדולי החסידות את הוראת חז"ל "בכל דור ודור (ובכל יום ויום) חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא עצמו יצא ממצרים" – זה אתגר תמידי של יציאה ממגבלות, משימה יום-יומית.
עוד באתר:
כאשר חסידים שרו את הניגון "ממצרים גאלתנו, מבית עבדים פדיתנו" (המילים מתפילת שחרית) – הם חשבו על הצורך להיגאל מ'מצרים' הפרטי ולהיפדות מ'בית העבדים' האישי.
הניגון הזה היה חביב מאוד על רבי הילל מפַּאריץ', מגדולי חסידי חב"ד בדורות הראשונים. בשנת תר"ע (1910) הובא הניגון לאדמו"ר החמישי, רבי שלום-דובער שניאורסון, על-ידי חסידי חב"ד מהעיר ניקולייב שבאוקראינה, ומאז היו שרים אותו בהזדמנויות רבות.
גם הרבי מליובאוויטש ביקש לשיר את הניגון פעמים רבות במהלך ההתוועדויות הגדולות שהיו נערכות בבית מדרשו, ולעיתים הוסיף שבשעת השירה יחשוב כל אחד ואחד לצאת מה'מצרים' שלו והקב"ה יעזור לו להצליח בכך.
הזמר יעקב שוואקי מבצע את הניגון במסגרת 'צמאה' – מיזם מוזיקלי המחדש ניגונים חסידיים עתיקים והופך אותם לחלק מהפסקול הישראלי של כולנו.
מילים: מִמִּצְרַיִם גְּאַלְתָּנוּ, מִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתָנוּ.
(מן המקורות)
שירה: יעקב שוואקי
מנהל צמאה: הרב משה שילת
הפקה מוזיקלית ועיבוד: נאור כרמי
הפקת קליפ מילים: סטודיו סולם יעקב
עיבוד, תיכנותים וקלידים: נאור כרמי ואפי שיינר
גיטרות: עמית יצחק
קלידים נוספים: נדב ביטון
מקהלה: אפי שיינר, משה מלייב, זבולון נתנוב ונאור כרמי
מיקס: נאור כרמי ואפי שיינר
מאסטרינג: יורם וואזן.
עיצוב עטיפה: מוגז עדין // שרית פדידה
צילום יעקב שוואקי: משה ביטון
ניהול אמנותי יעקב שוואקי: איציק דניאל
ניהול מטעם "צמאה": מנדי בלוי [email protected]
הפצה דיגיטלית: D-Music
דיגיטל: Digistage
יחסי ציבור: מורן פז תקשורת [email protected]
