מִסְפַּר עַל הַיָּדַייִם / אפרת בן שבת

לֹא הָרַעַשׁ הוּא שֶׁיַּכֶּה בַּכְּאֵב
לֹא הַנֵּר שֶׁיַּזְכִּיר לִי אָבְדָנֵךְ
לֹא הַיּוֹם,
לֹא הַצְּפִירָה,
לֹא הַטֶּקֶס,
לֹא הַמַּשּׂוּאָה,
גַּם לֹא הָרַחֲמִים
וְלֹא כָּל בָּתֵּי הֶעָלְמִין שֶׁמְּלֵאִים בַּאֲנָשִׁים,
לֹא הַטְּלַאי וְלֹא כְּתֹנֶת הַפַּסִּים גַּם לֹא הָרַכֶּבֶת
רַק אוֹתָךְ בְּזִכְרוֹנִי אֵיךְ בְּרֶגַע לִי אַתְּ נֶעֱלֶמֶת,
וּבְעוּדִי כַּיּוֹם פּוֹגֵשׁ מְעַטִּים עִם מִסְפַּר עַל הַיָּדַיִם
מִתְעוֹרֶרֶת בִּי הַתִּקְוָה שֶׁאוּלַי אֶמְצָא אוֹתָךְ אֲפִלּוּ לְ"בֵּינְתַיִם".