דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אֲנִי ה' אֱלֹקיכֶם, כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם אֲשֶׁר יְשַׁבְתֶּם בָּהּ לֹא תַעֲשׂוּ'
אומר רבינו האור החיים הקדוש על פי דרך הטבע אדם שנכשל ב'הסתכלות' בעריות או ב'מחשבת עריות', יבוא בקלות לידי 'מעשה' עריות, וכל שכן אם יכשל בשניהם, וכמעט שאין לו תקוה להינצל מיצר הרע.
כמו כן, אדם הנמצא במקום שאחרים עשו שם 'מעשה' עריות, המקום יעורר אותו לחטא ויבוא לידי מכשול, כי יש במעשה האדם השפעה על המקום שהוא נמצא בו. ואותו מקום שנעשתה בו פעם עבירה, המקום עצמו נעשה מתועב ומושחת, ויש בכוחו בעתיד להכשיל גם צדיק שיגיע לאותו מקום, שיכשל בעבירה או בהרהור עבירה, מחמת שהמקום נעשה גורם לעבירה.
עוד באתר:
ובפרשת נח מפרש רבינו הקדוש את הנאמר על דור המבול 'וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ לִפְנֵי הָאֱלֹקים', שדור המבול הכניסו השחתה וזוהמא לארץ, עד שהמקום הפך להיות גורם לעבירה.
ולפי זה בני ישראל שהיו במצרים שהיא נקראת 'ערוות' הארץ, וידוע שהמצריים היו שטופי זימה, אם כן כמעט ולא היתה לעם ישראל אפשרות על פי דרך הטבע להתגבר על היצר הרע.
ודבר זה נרמז בפסוק 'כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם אֲשֶׁר יְשַׁבְתֶּם בָּהּ לֹא תַעֲשׂוּ' שעצם העובדה שישבתם והתעכבתם בארץ מצרים שהיא מקום עבירה, זה עלול לעורר בכם מחשבות ומעשים רעים.
וכאן אומרת התורה 'כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו', שהגם שהייתם במקומות טמאים כמו מצרים, ויש שנכשלו בראיה אסורה ובמחשבה אסורה, אף על פי כן יוכלו להתגבר על יצר הרע. והטעם 'כי אני ה' אלקיכם' שאני נותן לכם כוח עליון להתגבר על יצר הרע, וזה על ידי לימוד התורה, כי ידוע שבמצרים עדיין לא קיבלו את התורה, ורק כשיצאו ממצרים בדרך לכניסתם לארץ ישראל, קיבלו את התורה.
[אור החיים אחרי פרק יח פסוק ב]
היום שלשה ועשרים יום לעומר שהם שלשה שבועות ושני ימים
