ראש המל"ל נפרד: "בלימת איראן צריכה להישאר יעד בעדיפות עליונה"

ועדת החוץ והביטחון, בראשות ח"כ רם בן ברק, התכנסה היום (שני) בכדי להיפרד מראש המטה לביטחון לאומי, מאיר בן שבת, אשר יסיים את תפקידו בשבוע הבא.

יו"ר הוועדה, ח"כ בן ברק, בירך תחילה את ראש המל"ל בשם כלל הוועדה ואמר: "זכות הייתה לנו כוועדת החוץ והביטחון לפעול מולך הן כראש המל"ל והן בתפקידיך הקודמים בשירות המדינה. רוח מנהיגותך עברה כחוט השני אצל הנציגים שנשלחו מטעמך להופיע בפנינו. תודה על תרומתך המשמעותית לביטחון המדינה בתקופה זו, כמו גם בשנים עברו. מאחלים לך הצלחה באשר תפנה. יישר כוח גדול על הכל".

לאחר מכן העניק יו"ר הוועדה לבן שבת שי צנוע והוסיף ברכה בנימה אישית: "מעטים האנשים במדינת ישראל שיודעים את תרומתך העצומה בכל הקשור לביטחון המדינה, תמיד בצנעה ותמיד במקצועיות רבה מאוד. אני מאחל לך מכל הלב שנמשיך לראות אותך בעשיה הציבורית, שנמשיך ליהנות מחוכמתך ויושרך עוד הרבה שנים רבות".

ראש המל"ל, מאיר בן שבת: "אדוני יו"ר הוועדה, ח"כ רם בן ברק, חברי הוועדה, מנהל הוועדה ואנשי הצוות, אני מודה לכם על המילים החמות ועל שמצאתם לנכון לציין את הפרידה במעמד מכובד זה".

"אני אסיר-תודה על הזכות שנפלה בחלקי לשרת את מדינת ישראל ולפעול לחיזוק הביטחון הלאומי שלה. נקראתי לתפקיד בשנת 2017, בשלהי כהונתי כראש המרחב הדרומי של השב"כ. התייצבתי אליו בחרדת-קודש, תוך הכרה בכובד האחריות ובגודל האתגרים וההזדמנויות".

"בארבע שנות עבודתי הייתי עד לאירועים היסטוריים, שותף להתרחשויות בעוצמה ובאינטנסיביות שספק אם היו בעבר. זכיתי להכיר אנשים מצוינים, לראות את פניה היפות של ישראל , לחתום על הסכמי-שלום ולהשתתף במהלכי לחימה".

"ראיתי מערכות מרכזיות של המדינה בפעולתן, בשעות-מבחן וברגעי-שיא. התרגשתי מידי יום מביטויי-ההערכה וההתפעלות כלפי מדינתנו , מצד שועי-עולם, ראשי מדינות, מלכים, נשיאים ושרים. לא גבה לבי ולא רמו עיניי. ראיתי, שמעתי ואמרתי: אשרי העם שככה לו".

"ב"ה, ישראל היא מדינה חזקה ומצבה האסטרטגי הוא טוב. המאזן האסטרטגי הוא חיובי, אך שברירי ומרובה אתגרים. במעמד הזה, אתייחס בקצרה רק לשניים מהם":

"בלימת איראן היא יעד בעדיפות עליונה. אתגר זה תופס מקום נרחב ומרכזי בסדר היום המדיני והביטחוני שלנו וכך ראוי שיהיה, עד שנבטיח זאת".

"במישור הפנימי חיזוק המשילות וביטחון-הפנים הוא אתגר מרכזי לכל מערכות המדינה. נדרש שילוב זרועות, מאמץ נחוש ואולי גם פתרונות לא שגרתיים, כדי להביא לצמצום הנשק הבלתי-חוקי ולחיזוק הביטחון-האישי של אזרחי המדינה, בכל מקום ובכל זמן".

"אני מבקש להודות לוועדת החוץ והביטחון ולוועדות המשנה שלה, בפניהן הופענו, אנשיי ואני, לעיתים תכופות. תמיד חשנו כי הוועדה מנהלת את עבודתה ואת דיוניה באופן מקצועי, בגישה ממלכתית, עניינית, ביקורתית והוגנת. אני מעביר את המקל לאייל חולתא בביטחון רב, ואני משוכנע שגם הוא ימצא את הוועדה כמסגרת לפיקוח יעיל ומועיל. אני בטוח שהוא ישכיל ליהנות גם מהרעיונות, התפיסות והכיוונים שמתגבשים תוך כדי השיח עימה, ולאור הניסיון העשיר של חבריה והדיונים הרבים והמעמיקים שהיא מקיימת. תודה מקרב לב ובהצלחה רבה".

ח"כ יוסי שיין: "אני יודע על משימותיך הגדולות ,שלא כולם יודעם ואני חושב שתרומתך הייתה מפוארת. לא תמיד הציבור יכול להעריך את עומק תרומתם של משרתי הציבור ומסירות הנפש ממש".

ח"כ אמילי מואטי: "בטיסתך האחרונה לרבאט, בירת מרוקו, שמתי לב להמון ניואנסים בדינמיקה, והיה מאוד מרגש, אנושי ומרחיב אופקים".

ח"כ צבי האוזר: "אני רוצה להודות לך, גם בשם ועדת חוץ וביטחון וגם בשם אזרחי ישראל, בראש ובראשונה. אתה יש מקרים בהם רבים חייבים הרבה למעטים, והם אפילו לא יודעים עד כמה, ואתה אחד המקרים הללו. המשמרת של הצטיינה בשני אתגרים קשים – הקורונה, בה המל"ל היה ראש החץ בהובלה בחודשים הראשונים והקשים, ואי הוודאות הפוליטית במשך קרוב לשנתיים, אשר פגעה בעבודה הסדירה של המל"ל ובקשב של הדרג המדיני-פוליטי. בסיטואציה זו מילאת תפקיד חשוב וממלכתי קדוש, שירתת את הציבור נאמנה, ולא פעם ולא פעמיים אף נעשה לך עוול, משמעותי, בין השירות שנתת לבין מה שניסו לצייר או לומר בחוץ. כמי שכן היה לו צוהר הצצה לתפקידך, וזה הזמן לבקש שתבין – זו טיבה של הארץ, העם היהודי קשה עורף, לטוב ולרע, וביצעת תפקידך נאמנה למרות הקשיים. תודה רבה ואני מצדיע לך".

מנהל ועדת החוץ והביטחון, שמואל לטקו: "אנחנו מכירים עוד מעבודתך בשב"כ, ותמיד סקירותיך היו מאלפות. החל מיומך הראשון במל"ל, צוות הוועדה ואני, כמו גם יושבי ראש הוועדה וחבריה, הרגשנו משהו נפלא – אווירה של שיתוף פעולה מלא ורצון לסיעור מוחות והחלפת דעות שתרמו לכל הצדדים. בשיחות בינינו אני יודע על המחיר האישי הכבד שאת המשלם ואני מעריץ את זה. למדתי ממך רבות. ההתמודדות עם אתגר הקורונה, איראן, הדירקטיבות המדיניות, אי קיומן של תכניות עבודה, תקציב מדינה, קיומה או אי קיומה של תכנית רב שנתית, ובהכל עמדת בצורה יוצאת מהכלל".