ממ"ז הצפון בוועדת החקירה: "יש עקרון מבצעי שאסור להגביל קהל"

מפקד מחוז הצפון במשטרת ישראל, ניצב שמעון לביא מעיד בפני ועדת החקירה לחקר אסון מירון על האסון: "אסור לעצור קהל כי כל ניסיון עלול לגרום לנזק גדול יותר. רק כאשר אני מזהה סיטואציה של לחץ במעברים אני מתחיל להתערב"

ישראל רובין

י"ד באלול תשפ"א, 22/08/21 09:21

א+

א-

ועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון מירון, החלה הבוקר (ראשון) בשלב העדויות. העד הראשון שמעיד בפני הוועדה הוא מפקד המחוז הצפוני במשטרת ישראל, ניצב שמעון לביא. הדיון מתקיים בגן הטכנולוגי בירושלים ומועבר בשידור חי.

"התפיסה במירון היא שאין הגבלת קהל, אף מפקד מחוז לא הגביל קהל. זאת מתוך תפיסה שזה עלול לגרום לצוואר בקבוק שעלול לגרום לאסונות גדולים יותר", סיפר לביא. "ב-2020 פרצו אלפי מאמינים את המחסומים שהיו סגורים בגלל הקורונה. מדובר על 5,000-6,000 איש. עצרנו 320 איש. יש פה להט ותשוקה של אנשים להגיע להר בל"ג בעומר. צריך להבין את זה".

"מאחר ותפיסת העולם היא שאין הגבלת קהל, וזו הייתה אגב גם עמדת המפכ"ל, עמדת יועמ"ש המשטרה ועמדתי. אסור לעצור קהל כי כל ניסיון עלול לגרום לנזק גדול יותר. אבל מה גורם לנו כן להתערב בסוגיית הקהל? רק כאשר אני מזהה סיטואציה של לחץ במעברים".

לביא סיפר: "ב-21:40 אני מזהה תופעה של לחץ במעברים במתחם של חסידות בויאן ותנועה איטית של קהל. אני נותן הנחיה להכנס לפקודה שהאירוע מופסק ואנחנו מודיעים לקהל לצאת, ובאותה נשימה אני מנחה את כל המעגלים שהתנועה תהיה חד סטרית החוצה".

לאחר מכן תיאר לביא, את רגעי האסון: "כשאני מגיע לחפ"ק מתחילים להגיע דיווחים מהשטח על נפילה של אדם ועוד נפילה. אני נמצא במרחק של עשר דקות, טס למקום, במהלך הנסיעה אני מבין שיש נפגעים. רק מהדיווח אני מכריז אל אירוע רב נפגעים ומגיע לזירה. הזירה היא קשה מאוד, בלתי נתפסת. אתה מגיע ומזהה עשרות אנשים אחד על השני. שוטרים וחיילים יחד עם אזרחים שמפנים פצועים. אירוע קשה מאוד".

"צריך להבין כשמפקד, אין לך את הלוקסוס עכשיו לחשוב ולשקוע במה שאתה רואה, וזה לא נחמד לראות את מה שהיה שם. אתה חייב להיות מקצוען ומה שחשוב באותו רגע הוא להציל חיי אדם", סיפר לביא. "הגרוע מכל זה סוגיית ההרוגים, השורות שמתמלאות בשורת ההרוגים. צעקות, שוטרים ואזרחים שמקיאים, בכי. הפרות סדר. חלק גדול בתולדות אהרן המשיכו את האירוע כי לא ידעו כלום".

"עד היום ישנם פצועים שלא התאוששו", הוסיף לביא.

לשאלתה של יו"ר הוועדה, השופטת בדימוס מרים נאור, אמר מפקד מחוז הצפון, כי "המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים הם מפיקי האירוע, הם אחראים על תפעול המתקן".

"אפשר היה למנוע את האירוע הזה, היו החלטות שלא התקבלו לאורך שנים וכולם זרמו עם העסק הזה", אמר לביא.

לביא סיפר כי היה מוטרד מסוגיית לחץ האנשים: "אם משהו הטריד אותי – זו הייתה סוגיית הדוחק ולחץ קהל. מדובר על מתחם עם מימד מאוד צר ותשתיות לא הכי טובות בעולם, יש שם ילדים ונשים. אזרחים מכל הארץ, בלחץ קהל – זה אתגר. ניהלתי אירועים מאוד גדולים אבל זה שונה בהיבט שאין הגבלת קהל. ואבל עם זאת, זאת ברירה הטובה ביותר, אם הייתה הגבלה הייתי מוטרד יותר".

"נקטתי פעולות, והייתי עדיין מודאג אבל הייתי משוכנע שהאירוע יעבור בשלום", אמר לביא והוסיף: "קריסת מרפסת (כמו ב-1911) וטריבונות אלו התרחישים שיותר לקחנו בחשבון".

מפקד המחוז סיפר על מתחם הקבר עצמו: "מתחם הקבר הוא מאוד רגיש, צר מאוד. מינינו קצין בדרגת ניצב משנה, הצבנו שוטרות בעזרת נשים. עשינו קונסטרוקציה כזאת שתגרום לכך שתהיה זרימת תנועה כל הזמן. שוב, זה העקרון המנחה כל העת".

"במתחם הקבר יש כניסה ממקום אחד ויציאה ממקום אחר, וכל הזמן דואגים שהעסק יזרום. מתחם הקבר דווקא עבד. בשעות הערב הגיעו כמה חסידים קיצוניים, וחיבלו במתחם הזה שאמור לתעל את הנשים, חלקם נעצרו ובנינו את זה מחדש. היו לחצים בכניסה אבל הרגשנו שאנחנו שולטים במצב. הייתי שם לפחות 10 פעמים במהלך היומיים של האירוע במתחם הקבר, כי חששנו מעוד ניסיונות של גורמים קיצוניים לחבל בעסק".

גם ביום שני ימשכו העדויות, ובפני הוועדה יעידו רב הכותל ויו"ר ועדת החמישה, הרב שמואל רבינוביץ ומפקד המחוז הצפוני במשטרה לשעבר, ניצב בדימוס אלון אסור.